צוואה

צוואה, הינה כלי רב עוצמה, המאפשר לכל אדם להמשיך ולשלוט ברכושו אף לאחר פטירתו. אכן, צוואות "רגילות" כוללות הוראות פשוטות של העברת הנכסים למי שהמצווה ציין בצוואתו, אולם במקרים רבים – לו תשומת הלב של המצווה היתה מופנית לאופציות אחרות – היה המצווה כולל בצוואתו מנגנוני שליטה ואופציות ביצוע אשר ישרתו טוב יותר את רצונו האמיתי. אין כמעט מצב בו מועדפת אופציית הירושה על פי דין על פני אופציית הצוואה. אם ניטול לדוגמא משפחה רגילה, הכוללת הורים וילדים, כמעט תמיד מועדפת האופציה שהשליטה ברכוש תוותר לבין הזוג הנותר בחיים ושלילת מצב בו הצאצאים יורשים בטרם פטירת ההורים שניהם. מאידך, קיימת חשיבות רבה להבטיח את חלקם של הצאצאים לאחר פטירת ההורה הנותר בחיים ולמנוע מציאות בה יעשה בן הזוג הנותר שימוש קלוקל ובלתי ראוי בנכסים, באופן שירושת הילדים תישלל.

צורות הצוואה

חוק הירושה מכיר בארבע צורות לעריכת צוואה, והם – צוואה בכתב יד, צוואה בעדים, צוואה בפני רשות וצוואה בעל פה. הצוואה המצויה ביותר, היא הצוואה בפני עדים, צוואה אשר יכולה להיכתב בכל דרך, בין בהדפסה ובין בכתב ידו של אחר – ובלבד שהמצווה יחתום עליה בפני שני עדים אשר יאשרו את הדבר בחתימתם הם בגוף הצוואה ויוסף תאריך. צוואה יכולה להיערך אף בכתב יד, אולם יש להקפיד כי הצוואה כולה תרשם בכתב ידו של המצווה. יש להוסיף לצוואה זו תאריך וחתימה והצוואה כשרה אף ללא נוכחותם של עדים. צוואה בפני רשות – ידועה בעיקר כצוואה בפני נוטריון. מדובר באמירת דברים בפני נוטריון אשר מעלה אותם על הכתב, אין צורך בחתימה ואין צורך בכל סממן מצד המצווה. עושים שימוש בצוואה אצל נוטריון בעיקר כאשר המצווה אינו יכול לחתום מכל סיבה. הצואה הנדירה ביותר – היא צוואה בעל פה, והיא נערכת במצבים בהם אדם עומד בפני סכנת מוות, כמו ניתוח מסוכן או שהיה במקום מסוכן, כאשר יש חשש אובייקטיבי וסובייקטיבי להמשך חיי המצווה.

מנגנונים בצוואה

צוואה יכולה להכיל מנגנונים רבים אשר יכולים לשקף באופן ראוי יותר את רצון המצווה ובעיקר את מילוי חפצו לאחר פטירתו. להלן מספר דוגמאות למנגנונים אותם ניתן להכליל בצוואה. יורש במקום יורש – הוראה זו קובעת מי יירש את המצווה במצב בו הזוכה המפורט בצוואה ילך לעולמו לפני המצווה או יהיה פסול מלרשת לאור תנאי שקבע המצווה בצוואתו, כגון העדר נישואין, מגורים בארץ זרה וכד'. יורש אחר יורש – מצווה יכול לכלול בצוואתו הוראה מי יירש את העזבון לאחר שהזוכה על פי הצוואה ילך לעולמו. במילים אחרות – מצווה יכול לצוות את עזבונו לאחד, תוך הבטחה כי לאחר פטירת אותו אחד, יעבור כל שנותר – ליורש אחר. יורש על תנאי מפסיק – ניתן להגביל את זכות הירושה, דהיינו להפסיקה. ישנם מצבים בהם מוריש חפץ להבטיח כי אם הזוכה לא עמד בתנאי מסוים, יחדל מלרשת. הכללת הוראה של יורש על תנאי מגביל, יכולה להבטיח כי בהתקיים התנאי או בהפרת התנאי זכות הירושה תיפסק. יורש על תנאי דוחה – באותו האופן, זכות הירושה יכולה להיות נדחית. הכללת הוראה שכזו – מונעת מהזוכה את זכות הירושה, אלא אם יעמוד תחילה בתנאים אותם ציין המצווה בצוואתו. יתרון גדול לסוג תנאי שכזה מצוי ביורשים שיש להם נושים. תנאים נוספים בצוואה, כוללים הוראות שליטה ובקרה, הבטחת הירושה לצאצא מוגבל, הקמת נאמנויות והכללת מנגנונים המפחיתים משמעותית את היכולת של זוכה להתנגד לקיומה של הצוואה. חשוב ביותר לערוך את הצוואה, בתנאים המבטיחים את קיומה. משמעות הדבר – שבכל מקרה של מצווה בעייתי, דהיינו מצווה עם רקורד רפואי בעייתי או מצווה השרוי במצב שניתן יהיה לטעון כנגד תקפות הצוואה – יש לכלול פעולות מניעה, כגון הסרטת הצוואה, ליווי של חוות דעת רפואית בעת עריכת הצוואה והכללת מלל ענייני מפי המצווה.

סגור לתגובות.