המהפכה בדרך לפסילת צוואה

עו"ד בעז קראוס מרצה אודות תהליך פסילת הצוואה במסגרת פאנל ירושה בכנס השנתי ה-15 של לשכת עורכי הדין באילת, דצמבר 2015.

אני חפץ לנצל את הבמה לדבר איתכם על אחת המהפכות בעיניי החשובות שאירעו לאחרונה בתחום דיני הירושה בבית המשפט. אני רוצה לדבר על זה גם, בעיקר, כדי לחדד את הדברים, להביא אותם לתודעה, וכדי שהמהפכה הזאת תצבור תאוצה ותגיע למקום הנכון. כוונתי לפסק דין שהתגלגל והגיע בסופו של דבר לבית המשפט העליון. הוא עוסק בלב לבו של תחום הירושה – התנגדויות לצוואה, והמקרה שמדובר בו, שבמקרה הייתי צד לו בשלוש הערכאות, הוא פסק דין צ.ג., כמו השמות המאוד ידועים בדיני משפחה. והוא עוסק בדבר הבא: לפני כשש שנים, זה ייקח שמונה דקות, לפני כשש שנים הגיע אלי אדם עם צוואה שאמו ערכה. הצוואה נערכה כאשר היא גססה, היא הייתה חולה במחלת הסרטן, היא נערכה כשלושה חודשים לפני פטירתה. ובצוואה היא הורישה את כל עיזבונה לבתה. הם היו אח ואחות, הוא לא קיבל דבר במסגרת הצוואה.

אני מניח שכולכם מכירים את התחושה כשמגיעה אליכם צוואה שכזו, אדם שנושל מהצוואה, אתם רוצים להגיש התנגדות, ואין בידיכם דבר. אתם מרגישים בבטן שמשהו פה לא בסדר, אישה מבוגרת, שלושה חודשים לפני הפטירה. נכון, היא נערכה בפני עורך דין, נכון, היא נעשתה לפי כל כללי הטקס, אבל משהו לא בסדר. ואתם מתגלגלים הלאה, וכמובן אתם מקבלים צווים רפואיים, פותחים את התיק הרפואי, ומגלים שאמנם היא הייתה אישה חולה, אבל אתם מבינים שאף אחד לא יבסס כאן חוות דעת על היעדר כשירות. אתם חוקרים את העדים ואתם רואים שהייתה כאן מעורבות, היא לקחה את האישה, הבת לקחה את האם למשרד עורכי דין, אבל כולם מכירים את הפסיקה על ניתוק הקשר, כאשר עורך דין מעיד שזה היה לבד, והכל ברור והכל ידוע. אמנם הייתה כאן סוג של השפעה אבל להוכיח השפעה בלתי הוגנת, הרי כולנו יודעים שזו משימה כמעט בלתי אפשרית.

בית המשפט למשפחה, כאשר הוא בחן את כל העילות, לאחר כשלוש שנים של התדיינות ואינסוף עדים, אמר: אכן, לא נראה לא טוב, אבל לא ניתן לבסס אף עילה. מאחר ולא ניתן לבסס עילה, אין מקום לפסילה הצוואה. הגשנו ערעור לבית המשפט המחוזי, ולדעתי, בית המשפט המחוזי ולאחריו ברשות ערעור בית המשפט העליון, הראה מהפכה. למהפכה אני קורא "מהפכת החוטים השזורים", ואני חושב שזה משהו שצריך להיאחז כביטוי מוביל בתיקי ירושה, וצריך לתפוס תאוצה, כי אני חושב שהוא משנה את הראייה הכוללת במסגרת של תיקי התנגדות.

אומר בית המשפט המחוזי: נכון, בית המשפט למשפחה צדק, לא ביססתם אף עילה. אבל, אומר בית המשפט המחוזי – כבוד השופט שוחט כתב את פסק הדין – העילות אינן עומדות בבדידותן. הטענה המרכזית שטענו היא שגם כשאתה לא מוכיח כל עילה בפני עצמה, 30% של השפעה בלתי הוגנת ו-30% של מעורבות ו-30% של היעדר כשירות, כולם ביחד לא יכולים לעמוד בפני עצמם, הם יכולים להצטבר למסה קריטית. אומר בית המשפט המחוזי: העילות אינן עומדות בבדידותן, קיימים ביניהן יחסי גומלין. ובעצם בית המשפט לוקח את אותן הלכות ראשוניות שכבר נקבעו באותו פס"ד ידוע, פס"ד שטיינר, פס"ד מרום, לגבי השפעה בלתי הוגנת, שאומר שכאשר יש מידה מסוימת של היעדר כשירות שלא מגיעה כדי אי הבחנה בטיבה של צוואה, יש בעובדה שהמצב הפיזי היה ירוד בכדי להפוך את המצווה לקל להשפעה – מה שנקרא "גולגולת דקה" – להקל עליך להוכיח את ההשפעה הבלתי הוגנת. ואותו דבר אומר פס"ד מרום לגבי מעורבות, שגם אם לא עלתה כדי סעיף 35, עדיין יש בה כדי להוות בסיס, לפחות להוכיח את אחד המבחנים של פס"ד מרום – נסיבות עריכת הצוואה.

ואומר בית המשפט המחוזי, אנחנו צריכים להסתכל במבט על. ובמבט על זה, אנחנו צריכים לראות האם מתעורר חשד כבד בנוגע לשאלה האם הצוואה משקפת את רצונו החופשי של המצווה. לא מילה ספציפית, מבט על. ועל כך הוגשה בר"ע (בקשת רשות ערעור) לבית המשפט העליון, ואני חושב שזה אחד מפסקי הדין החשובים שניתנו בעת האחרונה בתיקי ירושה. אומר בית המשפט העליון את הדבר הבא, כשאנחנו מחדדים בפניו שוב את הצטברות העילות, את אותו מבט על, אומר בית המשפט העליון את הדבר הבא, ובכך נסיים. אומר בית המשפט: המשיב טען לעילות פסלות נוספות, כגון היעדר כשירות, מעורבות בעריכת הצוואה. והוא אומר: בצדק בית המשפט למשפחה דחה את העילות האלה, כי הן לא הוכחו. אומר בית המשפט העליון את המשפט הבא: "אך עדיין, חוטים שונים של עילות שונות, הגם שלא היה בכוחם לבסס עילה עצמאית, יכולים להישזר יחד לרבדים המחזקים ומבססים את מסקנת בית המשפט המחוזי". למעשה, פסק הדין הזה בא ומקיים סוג של עילה חדשה. הוא אומר: אין צורך לבחון כל עילה בפני עצמה, שזה הדבר שבדרך כלל אנחנו עושים. כאשר מתעורר חשד, ויש לנו חלקי עילות, אותם חלקי עילות די בהם להישזר יחד לחוט אחד ארוך, שמקשר בין הרצון שלנו לפסול את הצוואה לפסילת הצוואה.

כמובן שצריך להשתמש בזהירות בדבר הזה, אבל אני חושב שזו ראייה שונה לחלוטין, זו ראיית על שמשקפת, שמאפשרת חופש פעולה הרבה יותר רחב במסגרת פסילת צוואות. היה חשוב לי להביא את הדבר הזה בפניכם, חשוב לעשות בזה שימוש. אני מניח שככל שישתמשו בפן הזה יותר, כך יותר יתחדדו ההלכות גם בבית המשפט למשפחה בנושא של צירוף עילות.