השימוש בזרעו של אדם שנפטר ללא צוואה

הרצאתו של עו"ד בועז קראוס במושב: הפרייה לאחר המוות, בכנס השנתי ה-17 של לשכת עורכי הדין בישראל.

תמצית ההרצאה:
חוק כבוד האדם וחירותו שומר על זכות הקניין של האדם. ההיבט המרכזי של העברת נכסים נוגע להיבט של חוק הירושה.

ההתייחסות בפסיקה לנושא הורשת תאי זרע

השופט מלצר: "אני שותף לגישת חברי שתאי זרע אינם נכללים בעזבונו של אדם." ובפסק הדין של השופט דנציגר הוא אומר "וכפי שציין השופט מלצר, אף אין להחיל עליו את ענייני הירושה." כל אחד מפנה לשני ואף אחד לא באמת מסביר למה.

חוק הירושה קובע שזכותם של גורמים מסויימים לרשת. אדם גזר שערותיו בחייו ועשה מהם פאה נוכרית, האם יש ספק, לאחר פטירתו, למי זה עובר?! אדם שהשאיר דם טבורי, האם יש ספק לאן זה עובר לאחר פטירתו?!

האם הרצון המשוער של המת חזק מחוק הירושה ומזכות הקניין?

כל הפסיקה מדברת על הרצון המשוער של המת. כולם מדברים על הפתרון שאם אדם יכתוב בחייו למי הוא רוצה שזרעו יעבור אז לא תהיה שום בעיה. ואם אדם לא הביע את דעתו? אם אדם השאיר רכב, יש ספק למי הוא עובר?! אם, לצורך הדוגמא, בנו של בגין יחליט לתרום את כספי הירושה ל-BDS, זאת אומרת בניגוד מוחלט לרצונו של הנפטר. האם המדינה היתה מתערבת ואומרת שאי אפשר להעביר את ירושתו כי זה בניגוד מוחלט לרצונו של האדם?!

כבודם של השיקולים המוסריים במקומם מונח. אולם השיקול הראשון שיש לקחת בחשבון הוא זכות הקניין.

כל זמן שהחוק לא ישונה, כל דבר שיש בו פגיעה בחוק הקניין הוא בלתי אפשרית ובלתי מוסרית בעליל.