רבים מעורכי הצוואות אינם מודעים ליתרונות הגלומים בהקמת נאמנות או הקדש במסגרת צוואות כמתאפשר מכוח סעיף 17 (א) (2) לחוק הנאמנות התשל"ט-1979 (להלן "חוק הנאמנות").
בפועל אנו רואים כי ניתן לעשות שימוש במכשיר הנאמנות בצוואות הן מלכתחילה, בשלב כתיבת צוואה, והן בדיעבד לאחר פטירת המצווה כאשר מתעורר הצורך לפרש את הוראות הצוואה.
חשוב לציין כי הוראות חוק הנאמנות גוברות על הוראות חוק הירושה התשכ"ה-1965 (להלן "חוק הירושה") בהיותו חוק ספציפי ומאוחר יותר.
מתי רצוי לעשות שימוש בכלים אלה? למשל כאשר אדם מבקש לצוות את נכסיו למטרה מוגדרת וברורה אך דווקא בלא לנקוב בשמותיהם של אנשים ספציפיים, ברור שעל פי ההגבלות הקיימות בסעיפים 29 ו-33 לחוק הירושה לא ניתן לפעול כך משום שהוראות אלה קובעות כי המוריש חייב לכלול בצוואתו את זהות הזוכים וזהות הנכסים.
אולם משנקבע כי הוראת הצוואה יוצרת הקדש, הרי שלאור היות חוק הנאמנות גובר על חוק הירושה בהיותו חוק ספציפי ומאוחר לו, אין עוד תחולה להוראות סעיפים 29 ו-33 לחוק הירושה, ובמקום שבו מוקם הקדש ציבורי אין הכרח לפרט זוכים מסוימים, שהרי דווקא העדר מסוימות פרסונאלית הוא שמאפיין הקדש נאמנות.
חשוב לציין כי הפסיקה קובעת כי אין דרישה על פי חוק הנאמנות שהמצווה, יוצר ההקדש, יביע את רצונו ליצור הקדש במובנו הטכני-פורמאלי של המונח ודי, לעניין תחולת חוק הנאמנות, שהמצווה יביע את כוונתו ליצור הקדש על-פי משמעותו המהותית-תוכנית, דהיינו שיורה על הקדשת נכסים לטובת נהנה או למטרה אחרת, כפי שמוגדר ברישא לסעיף 17(א) לחוק הנאמנות.
התוצאה המשפטית נובעת אוטומאטית מיצירת המסגרת העובדתית הנושאת את התכונות שהחוק מתייחס אליהן.
יצירת נאמנות במסגרת צוואה רלוונטית אף לאור כך שהמחוקק הישראלי הלך בדרך המקובלת במקומות רבים בעולם והגביל את כוחו של המוריש לקבוע מה ייעשה ברכוש אותו ציווה מעבר לתקופה מסוימת, למשל באמצעות הגבלת אפשרות ההורשה רק לאנשים שהיו בחיים במועד פטירת המוריש.
בהורשה בדרך של יורש אחר יורש, על-פי הוראות חוק הירושה, ניתן להוריש ל"שרשרת" של שני אנשים בלבד.
כך למשל אדם אינו יכול לקבוע בצוואתו כי הוא מוריש את רכושו לילדיו ואחריהם לנכדיו וכן הלאה עד לסוף הדורות כהורשה של "יורש אחר יורש" וזאת כאמור על מנת להגביל את שרשרת האנשים אשר המוריש יכול לשלוט בנכסיהם.
אולם ניתן לעקוף הגבלה זו על ידי הורשה לתאגיד או הקמת נאמנות על פי כתב הקדש במסגרת הצוואה, שכן הזוכה הוא התאגיד או הנאמנות וקרובי המשפחה נחשבים לנהנים מהתאגיד או הנאמנות ולא ליורשים.
בית המשפט קבע כי אין כל מניעה או פסול בעריכת נאמנות שלמעשה תעקוף את הוראות סעיף 42 לחוק הירושה.
עיצוב העיזבון כקרן נאמנות יכולה להתפרש על ידי בית המשפט לרעה, כך למשל בת.ע 9940/01 נקבע כי עורך הצוואה בחר לעצב את העיזבון כקרן נאמנות בצוואה, על מנת להפיק את מקסימום השכר עבורו כמנהל הקרן, באשר בדרך זו עקף את הגבלת השכר עבור ניהול עיזבון המפורט בתקנות הירושה, כאשר "נכנס" לסעיף 17(א)(2) לחוק הנאמנות.
לאחר שהמצווה הלך לעולמו בתי משפט עשו שימוש בהוראות חוק הנאמנות לשם פרשנות צוואה – כך למשל כאשר הוראות צוואה אינן עוברות את מחסום סעיפים 29 ו-33 לחוק הירושה, נעשית הבדיקה לקיימן על-פי חוק הנאמנות, שהרי הוראות חוק זה, גוברות, בהתנגשות עם הוראות חוק הירושה ומתוך רצון לקיים את דברי המת ונוכח הוראות סעיף 54 לחוק הירושה הקובע כי אם ישנן מספר אפשרויות לפרש צוואה במספר דרכים הרי שעדיפה הדרך המקיימת את הצוואה.
עניין מהותי נוסף אשר נוגע להכללת הוראות נאמנות במסגרת צוואה, הינה במישור תכנוני מס.
כידוע, העברת נכסים אגב הורשה אינה נחשבת כ"עסקה במקרקעין", ולכן כאשר עורכים צוואה, חשוב ביותר לערוך תכנון מוקדם של היבטי המס השונים כרוכים בהורשה.
דוגמא בסיסית לכך, נוגעת לפירוט הנכסים בצוואה. ללא פירוט נכסים בצוואה – לא ניתן להסתלק על-פי הוראת סעיף 6 לחוק הירושה מנכס מסוים, שהינו בגדר מנה.
אם לדוגמא, העזבון הועבר לבנו של המנוח, והבן חפץ להעביר את הדירה לאחותו של המנוח שאינה כלולה בצוואה – הרי ללא פירוט נכסים, לא יוכל הבן להסתלק מהדירה לטובת אחות המנוח, שכן אינה בגדר "מנה" בצוואה. משמעות הדברים שהעברה ללא פירוט, תגרור חיוב מס מלא בגין ההעברה.
ניתן לבנות בצוואה מסגרת של הוראת נאמנות אשר תעביר את הנכסים ליורש כנאמן עבור אחרים.
בדרך זו, יכול המוריש להשאיר שיקול דעת רחב ליורש אותו בחר באשר לגרום אליו יועברו הנכסים בסופו של דבר, שכן היורש הראשון, הוא בגדר נאמן בלבד, ולא בגדר גורם אליו הועברו הנכסים לבעלותו.
כמובן, שתכנון הוראת נאמנות בצוואה, יכול לכלול שילוב של נאמנויות אשר הקים כבר המוריש בחייו, כך שמסגרת הנאמנות יכולה להכלל בגוף אחד במסגרת הצוואה, כך שהוראות חוק הירושה וחוק הנאמנות ישולבו במסגרת הורשת הנאמנות.
במצב שכזה, יש לבדוק תחילה שלא תהיינה "התנגשויות" בין הוראות חוק הירושה וחוק הנאמנות, והכללת הנאמנות להורשתו במסגרת הצוואה – תעלה בקנה אחד עם יתרת הוראות הצוואה.