היורשים על פי דין

הירושה בישראל מתבססת על חוק הירושה תשכ"ה-1965, הקובע את עקרונות הירושה לפי שיטת הפרנטלות.

בכל מקרה בו אדם הלך לעולמו ולא הותיר צוואה, יחולק עזבונו בהתאם להוראות חוק הירושה. יורשים אלו מכונים "יורשים על פי דין".

בהתאם לחוק הירושה, קיימים שלושה ענפי ירושה (פרנטלות), והם – צאצאים, הורים וצאצאיהם והורי הורים.

כאשר קיימים יורשים בענף הראשון, דהיינו צאצאים או צאצאי צאצאים – אלו יירשו את העיזבון במלואו, גם אם קיימים למוריש הורים או אחים וכו'.

כאשר אין יורשים בענף הראשון, יורשים אלו הנמצאים בענף השני, דהיינו הורי המוריש וצאצאיהם.

כאשר אין למוריש הורים או אחים ואף לא צאצאים לאלו, עוברים לענף השלישי – הורי ההורים.

על-פי שיטת המשפט הישראלי – בן או בת זוג של הנפטר, זוכה לחלקים בעזבון בהתאם לענף איתו הם יורשים.

בירושה של בן או בת הזוג עם צאצאי המוריש או הוריו, יקבל בן או בת הזוג של הנפטר מחצית מהעזבון.

בירושה של בן או בת הזוג עם אחי הנפטר וצאצאיהם או עם הורי ההורים, יקבל בן או בת הזוג של הנפטר שני שליש מהעזבון.

לבן הזוג אף זכאות במצבים מסוימים לרשת את דירת המגורים ואת הרכב והמטלטלין הקיימים בדירה, בשלמות.

בחוק הירושה הישראלי אין חלקים משוריינים לבן או בת זוג של המוריש, ובמקרה בו ערך המוריש צוואה – יכול הוא לנשל לחלוטין את בן הזוג.

בישראל קיים מעמד מיוחד לבן זוג שאינו נשוי למוריש אלא חי עימו כבן זוג ללא נישואין, מעמד המכונה "ידוע בציבור".

החוק הישראלי מכיר בבן זוג שכזה כאלו היה בן זוג נשוי, והוא זכאי לרשת את המוריש.

כאשר אין למוריש יורשים על פי דין והוא אף נמנע מלערוך צוואה בחייו – יורשת את עזבונו המדינה.

כאשר מדובר במצב בו המוריש בעל אזרחות זרה או מקום מושבו מחוץ ישראל – מתעוררת השאלה איזה דין חל על ירושת הנכסים בישראל, האם דין מקום מושבו או אזרחותו של המוריש או הדין החל במקום המצאותם של הנכסים.

בהתאם לכללי המשפט הבינלאומי הפרטי בישראל, לעיתים חל הדין המקומי, כאשר הנכסים נמצאים בישראל ולעיתים הדין של מקום מושבו או אזרחותו של המוריש כאשר זה מתגורר מחוץ לישראל, ולעיתים הדין המקומי מפנה לדין הזר.

להרחבה בכל הנוגע ליורשים על פי דין ראה  "מי יורש"

פורסם בקטגוריה מאמרים. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.