כל אדם היודע כי עשוי הוא לרשת אדם לאחר פטירתו, בין בירושה על פי דין ובמיוחד בירושה על פי צוואה – טוב יעשה אם יפעל עוד בחיי המצווה כדי לבדוק, ולו בפן הבסיסי, את המציאות הסובבת את המצווה.
במקרים רבים, מגלה המקופח על פי הצוואה, כי לא ראה את מה שיכול היה לראות ולמנוע, לו היה שם לב למתרחש סביבו.
ברור הוא, שבמצבים בהם נוכח אדם לדעת, כי נעשים עוד בחייו של המצווה פעולות, אשר עשויות לפגוע בו ובזכותו לרשת – כדאי מאוד לבחון את המצב ולעיתים מזומנות ניתן לפעול עוד בחייו כדי להגדיל את הסיכוי לביטול צוואה שיותיר המצווה לאחר פטירתו.
בין פעולות אלה נמנות פעולות של איסוף ראיות, ביצוע הקלטות, איסוף חומרים רפואיים ואף עריכת חוות דעת בדבר מצבו של המצווה, אשר יכולות להשפיע רבות על גורל ההתנגדות לאחר פטירתו.
כך גם, ניתן לשקול הליך אפוטרופסות אשר יכול להציף בכח את המציאות הסובבת את המנוח ולהוות תשתית אובייקטיבית שתאפשר את ניהול ההתנגדות לאחר פטירתו.
אף לאחר פטירה, חשוב מאוד לפעול מיד כאשר נודע דבר הצוואה ודבר העובדה כי תוכנה פוגע או מקפח.
מציאות החיים מלמדת, כי בשלבים מוקדמים ובמיוחד כאשר הזוכה על פי הצוואה עדיין לא מיוצב במידע רחב על משמעות מעשיו, קל יותר לאסוף מידע ולבצע פעולות אסטרטגיות אשר משפיעות מהותית על ההליך המשפטי ותוכנו.
פעולות אלה כוללות הצלבת מידע בין העדים, דיבוב הגורמים המעורבים ואפשרות למציאת סתירות מוקדמות בגרסאותיהם, והחשוב מכל – בדיקת מכלול העילות והשפעת המציאות העובדתית על שאלת הנטלים, דבר שיאפשר בניית אסטרטגיה של ניהול המשפט בדרך של היפוך הנטל.
חשוב לזכור, כי כל פעולה או גרסה, הינה פעולה או גרסה כמעט בלתי הפיכה, כך שכל נסיון לשנות מטווה או דרך פעולה – יכולה להתברר בהמשך ההליך כבלתי אפשרי.
במצבים רבים, ניתן למצוא בסיסי התנגדות לקיום צוואה נוספים, כאשר מלבד הצוואה הנדונה – קיימת רשת עובדות נוספות כגון צוואה קודמת אשר ניתן לפרשה כהדדית ובלתי ניתנת לשינוי וכמובן הוראות הורשה שאינן ברות שינוי בצוואות קרובות, כגון של בן או בת הזוג במסגרת הוראת יורש אחר יורש ודומות לה.