לפני מספר שנים, התייצב במשרדי אדם אשר פרס בפני את הסיפור הבא – אמו נפטרה ממחלת הסרטן ולה שני צאצאים – אחותו והוא. משפחה קטנה, ירושה גדולה, מציאות אשר למרבה הצער גורמת לאדם חלש, לחמוד את הירושה, גם במחיר של נתק מאחיו.
פירוק משפחות על רקע כספי הינה מציאות קיימת. כאשר מונח כסף על הכף, ובמיוחד הרבה כסף, הדעת נחלשת והפיתוי ליצור מציאות בה רכוש ההורה יעבור אליך, הוא פיתוי שלא כולם עומדים בו. כך במקרה זה, הלקוח שהגיע אליי סיפר בעצב על הקשר הטוב ששרר בינו לבין אמו, על תקופת מחלתה, על כך שכבן היה שם עבורה – אולם מטבע הדברים, אחותו היא זו אשר טיפלה בעניינים האינטימיים יותר הקשורים למחלת האם.
כך, בשנתה האחרונה של האם, דאגה האחות לשהות בקרבת האם, לגור במחיצתה, מציאות טבעית בה בת קרובה יותר פיסית לאימה, מאשר בן זכר.
לאחר פטירת האם, הסתבר כי חודשים ספורים טרם פטירתה – הובלה האם לעורך דין אשר ערך צוואה בה הזוכה היחידה היא הבת.
כאן טעתה הבת טעות ראשונה. גם אם אתה רוצה לקבל את הרוב – לקחת את הכל זה כבר מסוכן מידי שכן זה שומט מהצד השני כל מחשבה אחרת מלבד לצאת למלחמת עולם כדי לבטל צוואה זו ולהביא לחלוקה על פי דין של הירושה.
בחינת 3 העילות לפסילת צוואה
לאחר שהגשנו התנגדות לקיומה של הצוואה – החל ההליך המשפטי, בו ניסינו להוכיח קיומן של עילות לביטול צוואה זו.
העילות הקלאסיות לביטול צוואה הן:
- העדר כשירות של המנוחה לערוך צוואה – מה שמכונה "העדר יכולת להבטיח בטיבה של צוואה"
- מעורבות בעריכת הצוואה
- השפעה בלתי הוגנת.
אט אט, עם שמיעת העדויות, החל מרופא המשפחה וכלה בעורך הדין שערך את הצוואה ומזכירתו – התבהרה התמונה:
הצטיירה תמונה של אשה חולה, אמנם צלולה מחשבתית – אולם שבר כלי. משקל של ארבעים קילוגרם, כאבים ודיכאון בגין מצבה. עוד התברר כי הבת היא זו שהסיעה את האם לעורך הדין והיא זו שהמתינה לאסוף אותה בתום ההליך. גם ההשפעה שלה על האם הייתה קיימת, מכך שדאגה לשהות במחיצתה ולהתגורר באותה הדירה.
עניינים מרכזיים אלה נתמכו בראיות ועדויות שונות, אולם בסופו של דבר, במסגרת פסק הדין – בחן בית המשפט כל עילה בפני עצמה וקבע כי אף אחת מעילות ההתנגדות לא הוכחה ברמה הנדרשת לפסילת צוואה.
אמנם מצבה הרפואי של האם היה לא פשוט, קבע בית המשפט, אולם מצבה לא עלה כדי העדר כשירות. כך גם קבע בית המשפט כי אכן הבת היתה מעורבת בעריכת הצוואה, אולם עורך הדין אשר ערך את הצוואה העיד כי פגש את האם ביחידות לצורך עריכת הצוואה, דאג שהבת שישבה בקבלה לא תיקח חלק בדין ודברים שבינו לבין המנוחה, ועל פי הפסיקה – פגישה נפרדת שכזו בין המצווה לבין עורך הדין, קוטעת מעורבות פוסלת.
הגשת הערעור לבית המשפט המחוזי
לא ניתן היה להשלים עם מציאות בלתי צודקת זו, ובמסגרת ערעור שהוגש על ידי לבית המשפט המחוזי – טענתי כי לא יעלה על הדעת, שעילות ההתנגדות תיבחנה כל אחת בפני עצמה.
אציין, כי בהליכים אזרחיים, ההכרעה מתבססת על "מאזן ההסתברויות". באופן ציורי ניתן לומר שכאשר הכף נוטה לכיוון ה- 51% ומעלה, לשם תנוע כף ההכרעה השיפוטית.
טענתי המרכזית הייתה שעילות ההתנגדות לפסילת צוואה, המפורטות בחוק הירושה – צריכות להיבחן תוך סינרגיה פנימית ביניהן ולא כאשר כל אחד עומדת בבדידותה. כך,יש לקבוע שגם אם כל אחת מעילות הפסלות אינה עוברת נקודת האיזון בה מוטה הכף – אזי הצטברות העילות, שכל אחד מהן מתקרבת לנקודת האיזון – יכולות במשותף להטות את כף ההכרעה לפסילת צוואה שכזו.
חוטים שזורים
בית המשפט המחוזי קיבל עמדה זו, וקבע כי אכן יש לראות את העילות לפסילת צוואה, כעילות מצטברות ואין לבחון כל עילה בפני עצמה בלבד.
בקשת רשות ערעור שהוגשה לבית המשפט העליון על החלטה זו, נדחתה, כאשר בית המשפט העליון ציין כי חוטים שונים, של עילות שונות, נשזרות יחד לחבל יציב שיש בו למשוך את כף ההכרעה לפסילת הצוואה.
מכאן נולד אף הביטוי "חוטים שזורים" בהקשר של עילות לפסילת צוואה.
כך ריב בין אחים, זכה לסוף צודק והעזבון חולק בין הבן שיוצג על ידי לבין אחותו, תוך חיוב האחות בהוצאות ראויות.
צפו: הרצאתו של עו"ד בעז קראוס אודות מהפכת החוטים השזורים
אולי יעניין אותך גם:
פסילת צוואה: מהן העילות לביטול צוואה? >>