חלוקת העזבון בין היורשים, הינה פעולה שרצוי מאוד להימנע ממנה בטרם חשיבה רחבה על מכלול ההשלכות הכרוכות בה.
הכלל הוא, כי אין בקביעת חלקו של יורש בעזבון – בין על פי כללי החלוקה על פי דין ובין על פי המפורט בצוואה – כדי לקבוע מעשית את אופן חלוקת העזבון והדבר נתון לשיקול דעת היורשים עצמם.
הווה אומר – העובדה שהמצווה קבע בצוואתו חלוקה מסויימת של העזבון והעובדה שבירושה על פי דין החלוקה היא כקבוע בחוק הירושה – הינן עובדות שניתן להתנות עליהן ולשנותן בהסכמת היורשים.
לפיכך, כאשר היורשים חפצים לבצע חלוקה שונה של העזבון, הדבר אפשרי, בכפוף לעמידה ברורה במספר תנאים וכמפורט.
הסיבה המרכזית שיורשים יחפצו לפעול לעריכת הסכם חלוקת עיזבון, נעוצה בשיקולי מיסוי ובעיקר מיסוי מקרקעין.
פעולת הורשה, אינה נחשבת כעסקה במקרקעין, ולפיכך אף הליכי העברה במסגרת הסכם חלוקת עיזבון – נחשב לחלק מהליך ההורשה ואינו חייב בכל מס.
כך לדוגמא, באם בעזבון נכס מקרקעין והיורשים הסכימו כי הנכס יהיה לאחד מהיורשים והאחר יקבל כספים או לא יקבל דבר – כל שהפעולה תעשה במסגרת הסכם לחלוקת עיזבון – ניתן יהיה לראות בהעברת נכס המקרקעין לאחד היורשים, כחלק מהליך ההורשה וכפעולה שאינה נחשבת לעסקה במקרקעין.
חשוב מאוד, להמנע מכל חלוקה של עיזבון, ולו חלוקה חלקית, במצבים בהם חפצים לערוך הסכם בין יורשים לחלוקת העזבון.
כאשר מבוצעת חלוקה חלקית של העיזבון, ניתן לראות בהסכם החלוקה – כסוג של הסכם בין בעלי נכסים ולא כהסכם ראשוני לחלוקה, דבר שיכול למנוע את כל היתרונות המיסויים של הסכם שכזה.
בנוגע להסכם חלוקת עיזבון בין יורשים, יש לזכור את הדגשים הבאים:
זהות הצדדים להסכם – צדדים להסכם החלוקה יכולים להיות רק היורשים, בין אלו על פי דין ובין המפורטים בצוואה. קרובים אחרים אינם יכולים להיות צד להסכם.
הצדדים להסכם יכולים להיות גם חלק מהיורשים ואין חובה כי כל היורשים יהיו צד לו.
מהות ההסכם – ההסכם יכול להתייחס לעיזבון כולו או לחלקו. אין חובה שההסכם יתייחס לעיזבון כולו.
הצעת הסכם חלוקה – כאשר קיים מנהל עיזבון, רשאי הוא אף בהעדר הסכמה של כל היורשים, להציע לבית המשפט הסכם חלוקה ובית המשפט יכול לאשרו.
הצורך באישור ההסכם – אין כל חובה לאשר הסכם בין יורשים בבית המשפט ותוקפו הוא עם חתימתו. בפועל, מצרפים את ההסכם לצו ירושה או צו קיום צוואה לכל גורם אשר אמור לפעול על פי הצו – והוא מהווה חלק מהוראות חלוקת העיזבון.
נסיון החיים מלמד, כי רצוי מאוד לבצע חשיבה רחבה בטרם חלוקת העיזבון, שכן כמפורט – לעיתים פעולות תמימות כגון חלוקה ראשונית, יכולות למנוע את היתרונות המעשיים המצויים בשימוש בדרך זו.