41. יורש במקום יורש (תיקון התשמ”ה)
(א) המצווה רשאי לצוות לשניים על מנת שיזכה השני אם לא זכה הראשון; השני יזכה אם מת הראשון לפני המצווה או שנמצא פסול לרשת או שהסתלק מן המגיע לו שלא לטובת בן-זוגו, ילדו או אחיו של המוריש.
(ב) זכה השני, דינו כדין מי שהמצווה ציווה לו לכתחילה.
(ג) על דרך זו רשאי המצווה לצוות גם ליותר משניים.
בהסדר של “יורש אחר יורש” הצוואה קובעת כי היורש הוא פלוני ובמותו של היורש יירש אותו אלמוני. המוריש מוסיף במקרה כזה לשלוט במידה מסויימת בנכסיו גם לאחר מותו, וקובע מי יירש את מה שיותיר אחריו היורש הראשון מתוך הירושה.
בהסדר של יורש במקום יורש צופה המוריש מצב דברים שבו פלוני לא יוכל לרשת אותו מסיבה כלשהי, וכדי שלא ליצור מצב של העדר יורש, הוא קובע יורש נוסף אשר יירש את העזבון רק במקרה והיורש הראשון לא יוכל לעשות כן.
על היורש הראשון לא חלה על-פי החוק במקרה כזה כל מגבלה שהיא, והוא רשאי לעשות במה שקיבל כבתוך שלו, לרבות הורשתו לכל מי שיחפוץ.
בהסדר של “יורש אחר יורש”, הקבוע בסעיף 42 לחוק הירושה, המוריש מורה כי במותו, יירש אותו ורש א’; וכן מורה כי לאחר מותו של יורש א’, יירש את העיזבון יורש ב’. עד להגעת הרכוש ליורש ב’ ישנה “תקופת ביניים”, בה יורש א’ הוא הבעלים שלה הרכוש. יורש א’, בתקופה זו, רשאי “לעשות במה שקיבל כבתוך שלו” (סעיף 42(ב) לחוק הירושה). יורש ב’ יירש רק “מה ששייר” יורש א’. ואולם, על יורש א’ מוטלת מגבלה אחת: הוא אינו רשאי לגרוע מחלקו של יורש ב’ על-ידי צוואה משלו.
בית-המשפט מדגיש, כי גם במקרה זה אין כל איסור על המנוח להעביר את הירושה לאחרים, בחייו.
שונה ההסדר של “נורש במקום יורש”, הקבוע בסעיף 41 לחוק, לפיו, המוריש מורה כי רכושו יעבור ליורש א’, אך אילו יורש א’ לא יירש את המוריש, מהסיבות המנויות בחוק, יבוא בנעליו יורש ב’. המוריש קובע חליפין ליורש הראשון אותו קבע. היה ויורש א’ ירש את הרכוש, הרי שההסדר מוצה. יורש א’ יכול להעביר את הרכוש הלאה בחייו, ולהוריש אותו – בין בצוואה, בין על-פי דין – למי שיחפוץ.
הסעיף דן באפשרות הורשה בדרך של יורש במקום יורש, לשניים או יותר.
הוראת הסעיף כלשונה – ברורה ופשוטה. עם זאת, הסעיף לא קבע מה יהא הדין כאשר “היורש” ו-“היורש במקום” השני, נפסלו מלרשת או נפטרו לפני המוריש.
האם במקרה כזה תתבטל הצוואה לחלוטין, כדוגמת ההוראה הקיימת בסעיף 42(ד) לחוק (יורש אחר יורש) והעזבון יחולק בהתאם לכללי החלוקה על-פי דין – או שמא יזכו בצוואה יורשיו של אותו “יורש במקום” שני, בהתאם להוראת סעיף 49 לחוק (יורש שמת לפני מוריש).
מקרה כאמור נדון ב-ת”ע (ת”א) 3973/82 (לא פורסם), שם, צוותה המנוחה את נכסיה ליורש, וקבעה יורש במקומו, במידה והיורש הראשון ילך לעולמו לפניה.
כל היורשים נפטרו לפני המנוחה. במקרה זה התפשרו הצדדים. בהעדר פסיקה – הושארה שאלה זו ללא מענה.