חוק הירושה מסדיר את דרך ניהול העזבון בישראל, לאחר פטירת המוריש.
קיימים שני סוגים מרכזיים של מנהלי עזבון.
הסוג הראשון, מנהל עזבון הממונה בטרם ניתן צו ירושה או צו קיום צוואה, וזה מכונה – מנהל עזבון זמני.
הסוג השני, מנהל עזבון הממונה בד בבד עם מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה, וזה מכונה – מנהל עזבון קבוע.
ההבדל המהותי ביניהם הוא, שמנהל עזבון זמני מוסמך בעיקר לשמור על העזבון ולכנס אותו, ואילו תפקידו של מנהל העזבון הקבוע הוא לממש את העזבון ולחלקו בין היורשים.
ניהול עיזבון בישראל הוא בפיקוח מלא של בית המשפט למשפחה וכן של האפוטרופוס הכללי.
אחד ההיבטים החשובים בניהול עזבון, במיוחד כאשר מדובר בנכסי מקרקעין או כאשר חלק מהיורשים הם תושבים או אזרחים זרים – הוא תכנון נכון של היבטי המס, תוך ניווט נכון בין הוראות החוק השונות ואמנות המס החלות באותו מקרה.
במסגרת זו, קיימת חשיבות רבה לתכנוני הורשה נאותים, לרבות במסגרת הליכי הסתלקות מעיזבון של מי מהיורשים או הסדרים בין היורשים המונעים תשלום מס בעת החלוקה.
שכרו של מנהל העזבון בישראל, נקבע על-ידי בית המשפט למשפחה, והוא מוגבל בחוק.
הצורך בניהול עיזבון מתעורר בעיקר כאשר ישנם חובות לעזבון או כאשר הליכי הירושה מתעכבים בגין קיומם של הליכי התנגדות שונים.
שכרו של מנהל העזבון נפסק על ידי בית המשפט למשפחה, וזה קבוע בחוק.
מוריש או יורשים יכולים לקבוע את זהותו של מנהל העזבון, ובהעדר הסכמה נקבעת זהותו על ידי בית המשפט.
גם כאשר ניתן צו ירושה מחוץ לישראל ומונה מנהל עזבון מחוץ לישראל, הרי בנוגע לנכסים המצויים בישראל – יש צורך לבצע הליך של קבלת צו ירושה בישראל ומינוי מנהל עזבון בישראל.
להרחבה על נושא ניהול עיזבון
משרדנו עוסק בניהול עזבונות, הן של אזרחי ותושבי ישראל והן של אזרחי ותושבי מדינות מחוץ לישראל ובעל מומחיות בתחום זה.