הן בטרם קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה והן לאחר קבלתם, ניתן לפנות לרשם הירושה או לבית המשפט למשפחה בבקשה למינוי מנהל עיזבון.
תפקידו של מנהל העיזבון הוא לכנס את נכסי העיזבון, לשלם את חובות העיזבון ולחלק את יתרת העיזבון בין היורשים.
המוריש בצוואה יכול להורות על מינוי מנהל עיזבון ועל זהותו.
הן מנהל העזבון והן היורשים יכולים להגיע להסכם בין יורשים, ובמסגרת הסכם ירושה זה לקבוע את דרך חלוקת העזבון אף בשונה מהקבוע בצו הירושה או בצוואה.
סעיף 77 מצוי בפרק השישי של חוק הירושה, אשר כותרתו "הנהלת העזבון וחלוקתו" בסימן א' שכותרתו: "שמירת העזבון". דהיינו, מטרת הסעדים שניתן לבקש ולקבל במסגרת סעיף זה נועדו לשמירת העזבון, בל יתדלדל או על-מנת שלא תבוצענה פעולות לגביו בטרם חלוקתו,…
הוראת הסעיף מאפשרת לכל "המעוניין בדבר" לפנות לבית-המשפט ולבקש מינוי מנהל עזבון, לשם ניהול העזבון והשלמת הליכי ההורשה.ברור שהיורשים, בין על-פי דין ובין על-פי צוואה, זכאים לכך.אולם, מה דינם של שאר גורמים בעלי עניין ונגיעה בעזבון - האם נמנים אף…
חוק הירושה מציב שני מסלולים חלופיים לניהול עיזבון: הן על-ידי מנהל עזבון והן על-ידי יורשים.החוק מציב גם שני מנגנונים למינוי מנהל עזבון: מחד, כאשר יש הוראה בדבר מינוי מנהל עזבון בצוואה - מופעלת הוראת סעיף 81 לחוק הירושה. מאידך, כאשר…
הוראות החוק המתייחסות לאופן חלוקת העזבון וההעדפות שונות הכלולות בו, כאמור בסעיפים 107, 113-110 לחוק - מתייחסות בעיקרן לדרך שבה צריך מנהל העזבון לנקוט בעת חלוקת העזבון בין היורשים, על-מנת שיועמדו לרשותם נכסים מסויימים.
הוראות בית-המשפט למנהל עזבון בדבר הפעולות שעליו לבצע, לשם כינוס נכסי העזבון וחלוקתו - אינן מוגבלות לעניינים הקבועים בחוק, ורשאי בית-המשפט, ליתן הוראות בהתאם לשיקול-דעתו וראייתו את פני הדברים.
בפקודת הירושה לא נכללה הוראה מיוחדת לעניין שכר מנהל עזבון, ובתי-המשפט פסקו שכר רק בנסיבות מיוחדות. עם חקיקת חוק הירושה ב-1965 נקבע כי בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל העזבון שכר כפי שימצא לנכון. ב-1998 נקבע כי בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל העזבון…
החלפת מנהל עזבון – העילה והזכאי לכך: הוראת הסעיף מאפשרת ל-"מעוניין בדבר" לבקש מבית-המשפט לפטר מנהל עזבון, אם לא מילא תפקידו כראוי וכו'.ברור, כי הזוכים בעזבון, יורשי העזבון, נכללים בהגדרה זו.מה דינו של נהנה עקיף, כנושה - האם גם לו…
בית-המשפט מוסמך לאשר מכירתם של נכסי העזבון עוד לפני תחילת הליכי החלוקה (כדוגמת סעיפים 113-111).אולם אין כל ספק, ששומה על בית-המשפט להפעיל את שיקול-דעתו בדרך הנאותה, תוך התחשבות, ככל האפשר, ברצונם של היורשים, בזכויותיהם הפרוספקטיביות מחד גיסא, ובחוות-דעתם לגבי תנאי…
מנהל העזבון, במסגרת תפקידו לכינוס נכסי העזבון, חייב לתבוע כל גורם לרשום נכסים וזכויות לעזבון. חובה כללית זו כוללת, כמובן, אף חובה לתבוע פרעון שטרות השייכות לעזבון.
תביעה ודרישה כנגד עזבון אינה דומה, מבחינת היקף הנטל להוכיחה ולבססה בראיות, לתביעה רגילה. כשמדובר בתביעה נגד העזבון -"על בית-המשפט לבדוק בזהירות מיוחדת את ההוכחות, כי הרי אין לדעת אם הנפטר, אילו היה חי, לא היה יכול לטעון טענות ולהביא…
מקובל על הכל, כי בטרם מחלקים את העזבון (בין ליורשים על-פי דין או הנהנים על-פי צוואה), יש לסלק את החובות הרובצים על העזבון. דין זה מוצא את ביטויו בסעיף 107 וסעיף 100 לחוק.
במערכת היחסים הפנימיים בין היורשים מורה הוראת סעיף 51(ב) לחוק הירושה כי אין הזוכה זכאי לדרוש מן היורשים האחרים סילוקו של שעבוד, ששועבד בו הנכס על-ידי המצווה. הוראת סעיף 51(ב) לחוק הירושה בעניין "שיעבוד מנה" חלה רק במידה שאין בצוואה…
על מנהל העזבון, או היורשים בהעדר מנהל עזבון, לסלק החובות בהתאם לסדר זה.כאשר אין בידי היורשים או מנהל העזבון הוכחות כי החובות ששולמו על-ידם היו בעלי זכות עדיפה כאמור בסעיף זה או כאמור בהוראות חוק אחרות - יראו בכך הפרת…
הוראת סעיף 106 לחוק דנה בסיטואציה בה חובות העזבון עולים על כלל שווים של נכסי העזבון.במצב זה, חייב מנהל העזבון, או היורשים בהעדר מנהל עזבון, לבקש מבית-המשפט לנהל את נכסי העזבון בפשיטת רגל על-פי דיני פשיטת רגל, דהיינו בהתאם להוראות…
מקובל על הכל, כי בטרם מחלקים את העזבון (ליורשים על-פי דין או לנהנים על-פי צוואה) - יש לסלק את החובות הרובצים על העזבון. דין זה מוצא ביטוי מפורש בסעיף 107(א) וכן בסעיף 100 לחוק.
זכות המדור הנקובה בסעיף 108(א), לתקופה הנקובה בו, הינה זכות חינם, ואינה מחייבת את הרשאי לגור לפי סעיף זה, בחובת תשלום.זכות זו הינה בנוסף לזכויות הנקובות בסעיף 115 לחוק, ואינה באה לגרוע מהן.
כאשר הנותר מן העזבון, לאחר סילוק כל חובותיו, אינו מספיק לכיסוי כל המנות שנכללו בצוואה - מורה סעיף 109(ג), כי חלקם היחסי של כלל המנות יופחת, לפי יחס שוויין, עד שכולן יחדיו יגיעו לשיעור הסכומים שנותרו בעזבון.
צו או הסכם לחלוקת נכסי העזבון בין היורשים קובע איזו זכות ואיזה נכס יקבל כל אחד מיחידי היורשים לבעלותו הייחודית. מטרתו - להביא לפירוק השותפות בין השותפים בנכסי העזבון, שותפות שנוצרה עם מות המוריש.
על מנהל העזבון להביא לפני בית-המשפט תכנית לחלוקת הנכסים; תכנית זו הינה האמצעי הטכני, בגדרו מציע מנהל העזבון לחלק את נכסי העזבון בין היורשים. מומשו נכסי העזבון כדין בחלקם, עוד לפני שהגיעה השעה לדון בחלקם של היורשים בנכס מסויים, יהפוך…
הכלל הוא, שיש לחלק את נכסי העזבון ככל האפשר בעין; אם נכס פלוני עשוי להביא תועלת ליורש פלוני, או אם יש לנכס פלוני ערך רגשי לגבי יורש פלוני, יעשה מנהל העזבון מאמץ, שיורש פלוני יקבל אותו נכס.
הוראת הסעיף דנה בזכותו של יורש לרכוש מאת שאר היורשים, נכס מן העזבון, שאינו ניתן לחלוקה.זכות זו ודרישתה, מוגבלת בזמן, וניתן להעלותה כל עוד לא ניתן צו הירושה או צו קיום הצוואה.
יחודו של משק חקלאי ממוצע ורגיל הוא בכך, שחלוקתו בין יורשים אחדים יכולה לפגוע בכושר קיומו כמשק חקלאי, שנועד לפרנס משפחה חקלאית. כדי למנוע תוצאה קשה זו, קובע המחוקק מסירתו של המשק ליורש המוכן והמסוגל לקיימו, על-פי הוראות סעיף 114…
סעיף 115 בא להוסיף על ההוראות הקובעות את הזכויות הקמות לבני משפחה בחוק הגנת הדייר. סעיף זה יוצר זכות שכירות מיוחדת באופייה, מכוח החוק.מטרת הסעיף היא להגן על בני משפחה, אשר אין להם דירת מגורים אחרת, ואשר עלולים להישאר ללא…
הוראת סעיף 120 לחוק פורשת הגנה רחבה על יורש שמעמדו ככזה שונה או בוטל בדרך של שינוי צו הירושה או צו קיום הצוואה, כאמור בהוראת סעיף 72 לחוק, וכן על יורש כאמור, שבחלוקת העזבון - שומת נכס מנכסי העזבון היתה…
פעולה בניגוד לסעיף 121(א) לחוק הירושה היא חסרת נפקות משפטית, וכמוה כאין וכאפס. עם זאת, אין היא עבירה פלילית העשויה להכתים באי-חוקיות את ההסכם כולו.
סעיף 122(ב) פורש כמונע מיורש אחד לתבוע, או מאחר לתבוע יורש אחד, מקום שקיימים יורשים נוספים.נוסח הוראת הסעיף אינה מותירה מקום לספק, כי אין יורש אחד יכול עוד לעמוד בדין לבדו, לזכותו של המת או לחובתו.לשם פעולה כאמור, זקוק הוא…