הסתלקות מעיזבון, מתי זה בעייתי ומה כדאי להכיר בעניין

תמלול ההרצאה:

בנושא של ירושה אנחנו נתקלים במציאות מדהימה בעיניי – אותו מקרה יכול לקבל תוצאות שונות. לגבי המקרה הבא אני אפנה שאלה לקהל, אני רוצה לראות מה אומרת תחושת הבטן, ונראה איך זה מסתדר עם בית המשפט לפשיטות רגל מול בית המשפט למשפחה. תחשבו על אדם בן ארבעים שנפגע בתאונת דרכים, ולא הספיק לערוך צוואה. היו לו שני ילדים: בת פגועה שגרה איתו בדירה ועוד בן. הוא גר בדירה קטנה של 2.5 חדרים, 300,000 שקל בבנק, זה כל מה שהיה לו. ברור כשמש, שאם הוא היה עורך צוואה הוא היה דואג לבת הזאת, שתגור בדירה עד סוף חייה ושתהיה לה קרן כספית. הבן, שהוא סך הכל אדם הגון, מכיר את אחותו, יודע את צרכיה, יודע גם מה אביו היה עושה, ועושה את הדבר הטבעי ביותר שיכול להיות, והוא – הסתלקות: מסתלק מחלקו לטובתה. זה הדבר הכי מתבקש. אלא שלאחר מכן, הסתבר שלאותו בן היה חוב של מיליון שקל. בא הנושה וביקש לבטל את ההסתלקות. במצב שכזה, השאלה שאני מפנה אליכם, מי חושב שבית המשפט יבטל את ההסתלקות, ומי חושב שבית המשפט לא יבטל את ההסתלקות? תלוי בנסיבות.

אז רק להזכיר בכמה מילים מהי הסתלקות – סעיף 6 לחוק הירושה מאפשר לאדם להסתלק. על פי סעיף 6, לא יתכן שאדם יקום בבוקר ויגידו לו: אתה יורש. יש לו זכות לא להיות בסטטוס של יורש. אלא שסעיף 1 לחוק הירושה קובע את עיקרון הנפילה המיידית. זה אומר שכשהמצווה, או המת, עוצם את עיניו, היורש מיד פותח את עיניו, כלומר – הירושה נופלת מיד, ירצה או לא ירצה. זה נכון שהוא יכול להסתלק, אבל כאן סעיף 6 נותן ליורש יתרון עצום. ברגע שאתה מסתלק, יראו אותך כאילו לא היית יורש מלכתחילה. זאת אומרת, מעולם לא קראו לך יורש – מדלגים על הטווח הזה בין פטירת הנפטר ועד ההסתלקות. במצב שכזה, אדם יכול להסתלק.

אם נבחן את זה, אנחנו רואים שלמעשה משתמשים בהסתלקות במקרים רבים. יש מקרים ספורים שבהם למעשה כדאי לעשות שימוש בהסתלקות. המקרה הרגיל הוא כמובן תכנוני מס, אם רוצים להסתלק לטובת בן משפחה אחר. מקרה אחר הוא אם רוצים להיפטר מתנאי – אדם שכתב בצוואה למשל: “אני מוריש לבני, בתנאי שיעבור לגור בישראל…”, והבן לא רוצה, אנחנו אומרים לבן – תסתלק, אתה ממילא בן יחיד, ואם אתה מסתלק, הירושה עוברת ליורשים על פי דין, ואתה גם יורש על פי דין, כך שנפטרת מהתנאי. המקרה השלישי, שהוא בדרך כלל התדיר ביותר בהסתלקות, זה כאשר לאדם יש חובות. אם לאדם יש חובות ונפלה עליו ירושה, הדבר הראשון שאתם כעורכי דין מייעצים לו לעשות זה להסתלק, נכון? ברגע שהוא מסתלק, רואים אותו כאילו הוא לא היה יורש מלכתחילה ואי אפשר לגעת בו.

מה יעשה נושה? אם אתם מייצגים נושה, ואתם יודעים שמישהו ירש והסתלק – אתם פונים לבית המשפט כדי לבטל את ההסתלקות. לאיזה בית משפט תפנו? לבית המשפט למשפחה? נכון, תפנו אולי לרשם הירושה לפי סעיף 72, לתקן את הצו ולבטל את ההסתלקות, ואז יעבירו את התיק לבית המשפט למשפחה. האם יש אפשרות לבטל הסתלקות בבית משפט נוסף? התשובה היא כן, במסגרת פשיטת רגל. אפשר לפנות בהתאם לסעיף 96 לפקודה – “ביטול הענקות”. במצב כזה, הנושה יכול לפנות לבית המשפט לפשיטת רגל – לפנות לנאמן כדי שיפנה בבקשה לבטל את אותה הענקה. ברור שברגע שאדם מסתלק הוא בעצם מוותר, הוא מעניק כסף שיש לו למישהו אחר, ובכך למעשה הוא מעדיף נושים.

צריך לבחון את הפסיקה, אנחנו נעשה את זה רק על קצה המזלג. ישנו פס”ד סיטין בבית המשפט העליון, שנדרש לראשונה לסוגייה הזאת: מה עושים במצב שאדם מסתלק – כאשר זו זכותו המלאה לא להיות יורש – אך מאידך הוא פוגע בנושים? בא בית המשפט העליון ואמר, כאשר אדם מסתלק מחלקו בעיזבון בזמן שיש לו נושים, אנחנו צריכים לבחון האם היתה לו כוונת רמייה. האם הוא התכוון לרמות את אותם צדדים שלישיים? האם הוא התכוון לפגוע בזכויותיהם של הצדדים השלישיים? הפסיקה לאחר מכן, פס”ד דשא, מחדד את זה עוד יותר ואומר: האם ההסתלקות נועדה לפגוע בצדדים שלישיים?

כאן אנחנו חוזרים למקרה שפתחנו בו, אותו מקרה של אדם שלא ערך צוואה, והיתה לו בת פגועה וכו’. אם אנחנו נגיע לבית המשפחה למשפחה, שמונחה על פי פסקי הדין האלה – סיטין ודשא – מה הוא יבחן? הוא יבחן האם היה כאן שימוש לרעה בזכות. האם זה שהסתלק התכוון בעצם לרמות, התכוון לפגוע בצדדים שלישיים? אם הוא התכוון לעשות את זה, יש כאן שימוש לרעה בזכות, אומר בית המשפט העליון. דוקטרינה מקבילה היא דוקטרינת תום הלב. יש לך זכות להסתלק על פי סעיף 6, אבל אתה לא יכול לעשות בזה שימוש לרעה ולפגוע בצדדים אחרים. אבל כאן בית המשפט למשפחה יאזן. הוא יבדוק האם היה כאן שימוש לרעה בזכות. האם כאשר אותו בן הסתלק לטובת אחותו, כדי שאחותו הפגועה שכלית תמשיך לגור באותה דירת 2.5 חדרים, הוא עשה שימוש לרעה בזכות? לעניות דעתי, בהחלט לא. אני חושב שבמקרה כזה בית המשפט למשפחה בהחלט יגיד שיש לו זכות להסתלק, אני לא חושב שהוא עשה שימוש לרעה בזכות הזאת. נכון שנפגעים פה נושים, אבל עדיין, אין פה שימוש לרעה בזכות, והוא ישאיר את ההסתלקות על כנה.

דיון:

#1: אני לא בטוח. מי שאין לו, ופתאום נופלת עליו ירושה, הדעת נותנת שדווקא הוא ישמח, שהוא ירצה…

עו”ד קראוס: נכון, אבל אם הוא הסתלק לטובת בן משפחה אחר, כמו במקרה שהבאתי, שהוא הסתלק לטובת אחותו הפגועה…

#2: תראה בפועל, יש לך גם את האפשרות הרביעית, שלפי דעתי היא הכי שכיחה, שהרבה פעמים משתמשים בסוכנויות להלבנת הון. יש אדם שיש לו כסף גדול בבנק, והוא מחלק לאחים שלו ומקבל פחות. זאת הלבנת הון נפלאה. אבל נכון, כפי שאמרת, צריך לראות כל מקרה…

#4: ההסתלקות הקלאסית היא הסתלקות של בנים לטובת אמא, או אב שנשאר, ולכן אנחנו אומרים שזאת הסתלקות קלאסית. כל ותיק כאן אין ספק שנתקל בזה, ו-ודאי שיודע, שכשאבא נפטר חס ושלום, ונשארה אם זקנה, אז כל הילדים מתארגנים יחד ומסתלקים לטובתה. היה לי מקרה כזה, שבו רשם הירושה לא אישר לאחד הילדים להסתלק, בגלל שהוא היה בפשיטת רגלץ אז עוד פעם, מה שאתה אומר זה נכון. אם אני מפנה את זה לבית משפט למשפחה, הוא בפירוש היה מאשר את ההסתלקות הזאת. בית משפט לפשיטת רגל רואה את הדברים אחרת…

עו”ד קראוס: במקרה כזה, רק אני אסיים את העניין, אם אנחנו מייצגים נושה, ופה בדיוק הפואנטה בנושא הזה – אנחנו נייעץ לו לפנות לבית משפט לפשיטת רגל. אנחנו נייעץ לו אולי לפתוח הליכים כנושה בעצמו כנגד החייב, כדי שהבקשה עצמה תהיה בפני בית המשפט המוסמך. ומדוע? זה מאד מעניין לראות את זה. כי בית משפט…

#5: מבחינת הנושה זו טקטיקה נוחה.

עו”ד קראוס: כן, ומדוע? כי כשאנחנו בוחנים את הפסיקה בביהמ”ש המחוזי שדנה בנושא של ביטול הסתלקויות, אנחנו רואים ממש כקו מנחה, כחוט השני, לאורך כל הפסיקה, את המילים הבאות: אומר בית המשפט, תמצית הרציונל לביטול ההענקות הוא “להיות בראש וראשונה הוגן כלפי נושיו בטרם יהיה נדיב כלפי קרוביו”. ואומר בית המשפט: הצורך להוכיח כוונת רמייה לא רלוונטי בעיני. כלומר, אנחנו רואים בכל פסקי הדין של ביטול הסתלקויות בבית המשפט המחוזי, שהדבר היחיד שבית המשפט המחוזי מסתכל ובודק, זה האם יש כאן פגיעה בנושה. בכלל לא מעניין אותו אותם שיקולים שבית המשפט למשפחה…

#6: אני אגיד לך מה שלא אמרת. לא פגיעה בנושה, אלא כמה זה ימלא את קופת הכינוס, ועו”ד דוד ביטון יכול לספר לכם מה הוא יודע על הנושא…

#7: קודם כל אני מתנצל, אבל קיימים. בהקשר הזה שני דברים, אחד, בקצרה, כאשר אדם נמצא בפשיטת רגל, כל נכסיו נתונים לנאמן. אם הוא יורש, הירושה אינה שלו, אלא של נושיו, דרך הנאמן. ולכן הוא לא רשאי להסתלק בכלל.

עו”ד קראוס: ירושה זה דבר שונה, זה דבר שלא היה שלו. זה לא כמו נכס שהיה שלו והוא העביר. זה אב, או הורה, ש”הפיל” עליו נכס בטעות.

#8: הירושה היא רק מיום צאת הירושה.

#9: לא, היא מיום הפטירה.

#8: בסדר, אבל אם הוא מוותר אז זה אפריורי ליום הירושה.

#9: אבל אם אין לו סמכות לוותר? דרך אגב, הגישה שלנו במקרים האלה היא במרבית המקרים, להעביר את לרכוש… במקרה הקיצוני שאתה פירטת, אני לא בטוח שבית המשפט לפשיטת רגל אוטומטית היה אומר לו, אם יש צרכים מיוחדים, אני משוכנע שהשופט יגיד לך, מרבית השופטים של פשיטת רגל היו שוקלים גם אותם. נכון שעל פי סעיף 96 לא צריך כוונת רמייה, לא צריך כוונה להרוויח, אבל יש עוד שיקולים. אני מניח שהם היו נשקלים. אני לא בטוח שזה לא היה מבוטל. יכול להיות שזה היה מבוטל.

עו”ד קראוס: תבדוק את הפסיקה בעניין הזה, לא תמצא אפילו פסק דין אחד שלקח בחשבון את מה שבית משפט למשפחה היה לוקח בחשבון כדבר מובן מאליו, כי הראייה על ירושה צריכה להיות שונה מאשר נכס שהיה לך והעברת אותו למישהו אחר. זה נכס שבכלל לא היה שלך, והשאלה היא האם להפיל אותו עליך או לא להפיל אותו עליך? האם יש אחרים שצריך להפיל אותו לטובתם?

#10: כלומר האדם צריך, הנושים, שדרך אגב גם הנושים – אף אחד לא מדבר על זה – הנושים גם כן לפעמים יש להם ילדים שצריכים לפנות…, הנושים יש להם גרושות, הנושים יש להם הון משל עצמם…

#11: לפעמים לנושה הזה יש חוב מזונות.

#10: נכון. אז גם צריך לקחת בחשבון את הדברים האלה.