הסתלקות מעיזבון

חוק הירושה יוצא מנקודת מוצא, שאין “להפיל” על יורש את תוארו, כאשר הוא אינו חפץ בכך.

אכן, קשה לתאר מצב בו יורש יעדיף להימנע מהגדרתו ככזה – שכן מי מתנגד לקבל ירושה – אולם כמפורט להלן, לא זו בלבד שיתכנו מצבים שכאלה, אלא לעיתים כדאי ליורש לנקוט בדרך זו.

היתרון המרכזי של פעולת ההסתלקות מירושה, המעוגנת בהוראת סעיף 6 לחוק הירושה, נעוצה בכך שהמחוקק שולל את התואר “יורש” מלכתחילה, בכל מצב של הסתלקות.

הווה אומר – יורש אשר הסתלק מחלקו בעיזבון – רואים אותו כאלו לא היה יורש מלכתחילה.

עובדה זו מהווה יתרון – שכן בהיבטים המשפטיים לא ניתן יהיה לראות ביורש שהסתלק כיורש לשעבר, אלא כמי שמעולם לא היה יורש וכמפורט בהמשך.

ניתן להסתלק בשני אופנים מרכזיים:

הסתלקות כללית – מדובר בהסתלקות מירושה שלא לטובת גורם אחר, אלא הסתלקות כללית. בהסתלקות בדרך זו – החלק בעזבון שהיה מיועד ליורש שהסתלק, עובר ליורשים על פי דין של הנפטר, בהתאם לחלקיהם בירושה על פי דין.

הסתלקות ספציפית – מדובר בהסתלקות מעיזבון לטובת אדם ספציפי, אולם הדבר אפשרי רק לטובת בן/בת זוג של הנפטר, אחיו וילדו של הנפטר. כאשר מדובר באחד מאלה – ניתן להסתלק באופן ספציפי לטובתם ואזי יראו בגורם שלטובתו הסתלק, כיורש מלכתחילה.

הדרך לביצוע ההסתלקות מירושה

הסתלקות מעיזבון מבוצעת באמצעות תצהיר הסתלקות במסגרתו מפרט המסתלק ממה הוא מסתלק ולטובת מי.

ניתן להסתלק מכל החלק לו זכאי המסתלק בירושה או מחלקו, אולם זאת רק באופן יחסי אלא אם כן ההסתלקות היא ממנה שהוגדרה באופן ברור בצוואה.

את תצהיר ההסתלקות מירושה יש להגיש לרשם הירושות או לבית המשפט ככל שההליך הועבר אליו – וממועד הגשת תצהיר ההסתלקות לרשם או לבית המשפט – נכנסת ההסתלקות לתוקף.

היתרונות בהסתלקות מירושה

לאור כך שחוק הירושה קבע כי רואים את המסתלק כמי שלא היה יורש מלכתחילה, ישנו יתרון לשימוש בדרך זו של הסתלקות מירושה בשני מצבים מרכזיים.

האחד – כאשר חפצים להעביר נכסים שהעברתם כרוכה בתשלום מס, כגון נכס מקרקעין – לגורם אחר – אזי בדרך של הסתלקות מעיזבון מדובר בחלק מהליך ההורשה וככזה הוא פטור מתשלום מס.

השני – כאשר המסתלק נמצא במצב בו הגדרתו כיורש יכולה להסב לו נזק, כגון כאשר למסתלק נושים אשר יחפצו להיפרע מירושתו (הסתלקות יכולה להיות מוכרזת כבטלה ולפיכך רצוי לבחון את מכלול הנתונים לשם בחירת הדרך הנאותה).