13. החלקים בעזבון
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
13. החלקים בעזבון
ילדי המוריש חולקים ביניהם בשווה, וכן חולקים הורי המוריש ביניהם והורי הוריו ביניהם.
הוראת סעיף זה אינה באה לשלול או להגביל את רעיון "הפרנטלות", עליו מבוססת החלוקה בין קרובי המוריש, לפי חוק הירושה.
"סעיף 13 מסדיר את החלוקה בין יורשים מאותה דרגה ואין הוא פוגע בעקרון שמצא את ביטויו ברישא של סעיף 12, שיורש מדרגה ראשונה, שנמצא בחיים בעת פטירת המוריש מוציא מכלל יורשים את הקרובים מדרגות אחרות, והוא הדין ביורש מדרגה שניה לגבי יורשים מדרגה שלישית."
הסעיף דן ביורשיו של מוריש, אולם הדברים נכונים אף ליורש של יורש שנפטר, וראה ת"ע 3861/77.
לפיכך, החלוקה השווה בין הורים ובין הורי הורים נכונה, רק כאשר החלוקה ביניהם לא תביא לכך שיהיו יורשים משתי פרנטלות שונות.
כאשר כך הוא הדבר, כגון חלוקה בין הורים, כשלהורה אחד יש צאצא ולהורה האחר אין כל צאצא אלא מפרנטלת "הורי ההורים" – ירש ההורה אשר לו צאצא את העזבון כולו (כמובן שאם ההורה שאין לו צאצא בחיים יתחלק העזבון באופן שווה בין ההורים).
ביחס לפרנטלת "הורי ההורים" המדובר בחלוקה בין ארבע בדרך-כלל (הורי האב והורי האם) או כל חלוקה אחרת, במידה ובצד האחד סב או סבתא בלבד, ואזי יחולק העזבון שליש לכל אחד.