28. הצוואה מעשה אישי
(א) אין צוואה נעשית אלא על-ידי המצווה עצמו.
(ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.
28. הצוואה מעשה אישי
(א) אין צוואה נעשית אלא על-ידי המצווה עצמו.
(ב) הוראת צוואה התולה תקפה ברצונו של אדם שאינו המצווה – בטלה.
לעניין הוראת סעיף זה יש להבחין בין שני מצבים שונים:
* הוראת צוואה התולה את קיומה בהתקיים תנאי, לרבות על-ידי אחר.
* הוראת צוואה הקובעת כי תוקף ההוראה ועצם קיומה יהיה על-פי רצונו של אדם אחר.
השוני בין שני מצבים אלה הוא בעובדה, כי במצב הראשון – מדובר בתנאי בצוואה העונה להגדרת סעיף 43(א) לחוק, הדן בזכיית היורש בדרך המבטאת את רצונו של המוריש. במצב השני – התנאי תולה את עצם תוקפה של הצוואה על-פי רצונו של אדם אחר.
הבחנה זו מתחייבת, שאם לא תאמר כן – אין בידי המצווה לצוות כי יורש יקיים הוראה, כתנאי לזכייתו על-פי הצוואה, כאשר בכל מקרה כזה – תלוי הדבר ברצונו של היורש אם לקיים את התנאי ולזכות, או שלא לקיים ולא לזכות. כל פירוש אחר אינו יכול לאפשר קיומו של סעיף זה בכפיפה אחת עם הוראת סעיף 43(א) לחוק.
האמור בסעיף 28(א), מבהיר, כי צוואה חייבת להיות מעשה של המצווה, ואין כל אפשרות להעביר את הכוח לצוות – לאחר. זהו מעשה אישי, אשר בעשייתו יכול המצווה, כמובן, להיעזר בעזרה טכנית, כגון באדם אשר ירשום את הדברים מפיו או יערוך את הדברים לפי הוראותיו, אך הציווי הוא שלו ולא ניתן למסרו לידי אחר.
מאחר ואין צוואה נעשית אלא על-ידי המצווה עצמו, הרי אין כל אפשרות לקטין או פסול-דין לערוך צוואתו על-ידי אפוטרופסו או באמצעות בית-המשפט.