כשרות לרשת: תאגידים

תאגיד כשר לרשת אם במות המוריש היה כשר לזכות בנכסים או אם נעשה כשר לזכות בנכסים תוך שנה ממתן צו קיום הצוואה; בית-המשפט רשאי להאריך תקופה זו בשנה נוספת.

צווי העזבון לקרן שתשמש לחלוקת העזבון

מצווה שהורה בצוואתו כי לאחר פטירתו ישמש עזבונו בסיס לקרן שתוקם לשם חלוקת עזבונו, בהתאם לקריטריונים שהתווה בצוואה, האם משמעות ההוראה הינה ציווי ישיר ליורשים או ציווי לתאגיד?

נפסק, כי הוראה בדרך זו הינה, למעשה, צווי לתאגיד, כך שאם תוקם קרן ותרשם כתאגיד, תוך התקופה האמורה בסעיף - תהא ההוראה תקפה וישימה.

וראה ע"א 9/74, 181/74, שם ציווה המוריש את עזבונו ל"קרן תולדה ליוצאי חלצי". כאמור, בדרך זו ניתן לעקוף את הגבלות החוק בעניין הזכאים לרשת, שכן היורש הוא התאגיד, והאחרים אינם יורשים אלא נהנים ממנו. יצויין כי הדרך הראויה יותר להינקט לצורך כך כיום, הינה בדרך של נאמנות על-פי כתב הקדש, וכפי שפורט לעיל.

הוראות החוק לעניין זכות הירושה – על הנהנים מתאגיד

משזכה תאגיד, על-פי צוואה, בעזבון - כל פעולות התאגיד, לרבות עשייתו בנכסי העזבון - אינן קשורות וחסרות כל נפקות לקיומה או אי-קיומה של הצוואה. לפיכך, גם אם הזוכים בנכסי התאגיד היורש והנהנים ממנו, לא היו כשרים לרשת את העזבון, על-פי צוואה, באופן ישיר - זכאים הם ליהנות מנכסי התאגיד, ואין כל נפקות לעובדה כי לו היו מצויינים, באופן אישי, כזוכים בצוואה - לא ניתן היה לקיימה.

ע"א 270/74, כגון מי שנולד לאחר 300 יום מפטירת המוריש, למרות שאינו זכאי לרשת אישית, זכאי ליהנות מקרן לחלוקת העזבון שהוקמה.

 

פורסם בקטגוריה מי יורש. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.