מגורים וכלכלה לזמן מעבר

108. מגורים וכלכלה לזמן מעבר

(א) מי שערב מות המוריש היה גר עמו בדירתו, בין שהמוריש היה בעל הדירה ובין ששכר אותה, רשאי להוסיף ולגור בה שלושה חודשים, ואם היה יורש – שישה חודשי לאחר מות המוריש, ורשאי הוא להשתמש, אותה תקופה, במטלטלי משק הבית המשותף במידה שהשתמש בהם ערב מות המוריש.

(ב) מי שערב מות המוריש היה גר עמו ואותו זמן היתה כלכלתו על המוריש, רשאי לקבל כלכלתו מן העזבון חודש ימים לאחר מות המוריש.

(ג) אין בזכויות לפי סעיף זה כדי לחיב אדם כלפי העזבון או לגרוע מחלקו של יורש בעזבון; ואין בהן כדי להוסיף על הוראות החוקים להגנת הדייר או לגרוע מהן, או לגרוע מהוראות סעיף 115.

זכות המדור – ללא חובת תשלום

זכות המדור הנקובה בסעיף 108(א), לתקופה הנקובה בו, הינה זכות חינם, ואינה מחייבת את הרשאי לגור לפי סעיף זה, בחובת תשלום.

זכות זו הינה בנוסף לזכויות הנקובות בסעיף 115 לחוק, ואינה באה לגרוע מהן.

זכות המדור כאשר המנוח אינו בעלים או שוכר

ב-תמ"ש (ת"א) 72270/96 לא חלה הוראת סעיף 108 לחוק הירושה, מאחר והמנוח העביר כ-4 שנים טרם מותו את הדירה בה התגורר עם אשתו, לבתו מנישואיו הראשונים. זאת עשה ללא ידיעת אשתו. מכאן שהדירה לא היתה בבעלות או בשכירות של המנוח עובר לפטירה. גם המועדים הקבועים בסעיף 108 לחוק הירושה חלפו.

בית-המשפט קבע, כי הבת הסכימה בהתנהגות להמשך השימוש של הנתבעת בדירה במשך ארבע וחצי שנים עד מות האב. כשם שלא היתה הבת זכאית לבטל את הרשות שהיתה למנוח, כך לא ניתן לבטל את הרשות אשר מכוחה האלמנה מתגוררת בדירה כ-29 שנים, והמשיכה להתגורר בה.

"נסיבות המקרה, שבמסגרתן נלמדת הסכמה בשתיקה של בעל מקרקעין, מונעות מהתובעת, מכוח דין השתק או מכוח עיקרון תום-לב, מלהביא את הרשות לסיומה."

רשות מכללא זו מעמידה הגנה מפני תביעה לסילוק-יד, כאשר בית-המשפט סבור כי משיקולים של צדק יש למנוע את ביטול הרשות.

חייגו אלינו יצירת קשר הוראות הגעה