פקיעת המשרה

92. פקיעת המשרה
(א) מנהל עזבון רשאי, על-ידי הודעה בכתב לבית-המשפט, להתפטר מתפקידו; ההתפטרות אינה תופסת אלא אם בא עליה אישור בית-המשפט ומן היום שנקבע לכך באישור.
(ב) בית-המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר או מיוזמת עצמו, לפטר מנהל עזבון אם לא מילא תפקידו כראוי או אם ראה בית-המשפט סיבה אחרת לפיטוריו.
(ג) מישרתו של מנהל עזבון פוקעת אם אישר בית-המשפט שסיים תפקידו ומן היום שנקבע לכך באישור.

החלפת מנהל עזבון – העילה והזכאי לכך

הוראת הסעיף מאפשרת ל-"מעוניין בדבר" לבקש מבית-המשפט לפטר מנהל עזבון, אם לא מילא תפקידו כראוי וכו'.

ברור, כי הזוכים בעזבון, יורשי העזבון, נכללים בהגדרה זו.

מה דינו של נהנה עקיף, כנושה - האם גם לו מוקנה מעמד של "מעונין בדבר"?

סעיף 7(ד) לחוק, מונע מנושה אפשרות לעקל או לממש את זכותו של החייב-היורש בנכס מסויים, אלא רק לאחר חלוקת העזבון.

מטעם זה, ברור שנושה מעונין בחלוקת העזבון, כדי שיוכל לשים ידו על נכס אשר לחייב זכויות בו.

מפאת כך, נושה אף הוא "מעונין בדבר", וזכותו לבקש מבית-המשפט לפטר מנהל עזבון ולהחליפו באחר, כאשר סבור הוא שאינו פועל דיו לחלוקת העזבון.

בהתייחס לעילה הנדרשת לביסוס בקשה להחלפת מנהל העזבון, נפסק:

"לא הובא כל נימוק, שיצדיק את התערבותנו ואת החלפת המינוי של בית-משפט קמא. פעולותיו של מנהל העיזבון כפופות לביקורת בית-המשפט, ואין לפנינו ראיה, שמנהל העזבון פעל שלא כהלכה. איש מהנהנים על-פי הצוואה לא בא בטרוניה נגד מנהל העיזבון."

במקרה זה, מנהל העזבון היה זה שצויין בצוואה, כדרישת המנוח.

ב-ע"א 576/78, סירב בית-המשפט להעתר לבקשת החלפת מנהל העזבון, וזאת אף מהטעם:

"איש מהנהנים על-פי הצוואה לא בא בטרוניות נגד מנהל העזבון, והטענות נגדו מועלות על-ידי עורך-דין לב המייצג את הצד שאיננו זוכה בדבר כלשהו על-פי הצוואה, ולכן גם אין לו כל עניין בפעולות מנהל העיזבון בניהולו."

עולה מן האמור, כי אדם שאינו מנוי בין הזוכים בעזבון, ואין לו כל נגיעה לעזבון - אינו זכאי להתערב ולבקש החלפתו של מנהל העזבון, והזכאים לכן הם הנהנים מהעזבון או הנוגעים אליו בלבד, כאמור לעיל.

בעניין עזבון המנוחה אטלס ז"ל ביקשה המבקשת את פיטורי מנהל העזבון. בין היתר טענה המבקשת כי מנהל העזבון היה עורך-הדין הקבוע של משיבה מס' 2, ואף ייצגה נגד המבקשת; כי למבקשת אין אמון במנהל העזבון; כי מנהל העזבון מחזיק ברשותו, ללא הצדקה ונימוק, סכום של 760,000 ש"ח, ולא מחלקו על-אף בקשת המבקשת וכי גם לאחר שנתבקש להגיש פירוט של הפירות שהופקו, אינו עושה זאת.

בית-המשפט לענייני משפחה בחיפה (כב' השופט גלובינסקי) פסק כי "לאחר חקירת הפסיקה והדוקטרינות, לא מצאתי ולו מקרה אחד בו פוטר מנהל עזבון. רק בפסק-דין אחד היה דיון בעניין הצעדים הננקטים כלפי מנהל עזבון אשר אינו ממלא את תפקידו כראוי" (המדובר בפסק-הדין ע"א 329/67, כהן-רייך נגד איידר, פ"ד כ"ב(1) 91).

כב' השופט גלובינסקי פסק כי עצם היות מנהל העזבון עורך-דינה של המשיבה מס' 2 בתקופה מסויימת, אינה סיבה המצדיקה פיטורין משום שאין בה כדי להעיד על מילוי תפקיד שלא כראוי.

בית-המשפט מינה את מנהל העזבון כדין כאשר נתן בו את אמונו. אין שום דרישה לאמון בין מנהל העזבון למבקשת.

עיון בדו"ח פעולות מנהל העזבון, אשר צורף לתגובתו של מנהל העזבון אינו מעלה חשד כי פעולותיו הינן חד-צדדיות.

על מנהל העזבון מוטלת חובה סטטוטורית לממש את העזבון ולחלקו בין היורשים תוך זמן סביר. החובה לממש את העזבון ולחלקו בין היורשים היא חובה סטטוטורית. אולם אל לנו לשכוח כי למנהל העזבון ישנו שיקול-דעת באשר למועדי חלוקת הכספים, ואין להתערב בשיקול-דעת זה, כל עוד לא הוכח כי פעולותיו אינן ראויות.

פורסם בקטגוריה ניהול עיזבון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.