פשיטת רגל של העיזבון

106. פשיטת רגל של העזבון
התברר שאין בעזבון כדי סילוקם של כל חובות העזבון, חייב מנהל העזבון להגיש בקשה למתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל לפי דיני פשיטת רגל, אם לא ציווה בית-המשפט על דרך אחרת של חיסול העזבון.

פשיטת רגל של העיזבון

הוראת סעיף 106 לחוק דנה בסיטואציה בה חובות העזבון עולים על כלל שווים של נכסי העזבון.

במצב זה, חייב מנהל העזבון, או היורשים בהעדר מנהל עזבון, לבקש מבית-המשפט לנהל את נכסי העזבון בפשיטת רגל על-פי דיני פשיטת רגל, דהיינו בהתאם להוראות פקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980. זאת, באם בית-המשפט לא הורה על דרך אחרת לחיסול העזבון.

בהתאם להוראות סעיף 189 לפקודת פשיטת הרגל, כאשר הליכי פשיטת הרגל, כנגד המנוח, החלו בטרם פטירתו - אין בפטירתו כדי להפסיק או לעכב הליכים אלו, והם ימשכו אף לאחר פטירתו, כאילו היה בחיים.

הוראות סעיפים 208-202 הממוקמים בסימן ב' לפרק ז' לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), תש"ם-1980, דנות בעזבון אשר חובותיו עולים על זכויותיו, ולהלן עיקרן.

את הבקשה לניהול עזבונו של חייב שנפטר, כאמור, רשאי להגיש כל נושה אשר זכאי היה להגיש בקשה לפשיטת רגל של החייב, אילו היה החייב בין החיים.

המבקש ניהול עזבון במסגרת פשיטת רגל, חייב להוכיח תחילה את חוב העזבון כלפיו, כאמור בסעיף 202 לפקודה.

חובת הוכחה זו - אין פירושה המצאת פסק-דין לטובת הנושה כנגד המנוח או עזבונו, אלא די בהעלאת טענות אשר יש בהן לבסס, לכאורה, חוב כאמור.

לבית-המשפט מוקנה שיקול-דעת באם ליתן צו ניהול העזבון בפשיטת רגל אם לאו, גם במקרה בו לכאורה אין בנכסי העזבון כדי לכסות את כלל חובות העזבון.

הבסיס, לשיקול-דעת זה, הוא אופיו ומהותו של החוב.

כאשר החוב אינו ברור והוכחת מהותו והיקפו כרוכה בקשיים - יטה בית-המשפט שלא ליתן צו כאמור, ויעדיף כי החייב יפנה תחילה בהליכים לקבלת פסק-דין כנגד העזבון, פסק-דין אשר יגדיר את עצם החיוב והיקפו.

מסירת הודעה ליורשים או לנציג החוקי בדבר בקשה לניהול העזבון בפשיטת רגל - כמוה כהתראה על מעשה פשיטת רגל. לפיכך, כל תשלום או העברת כספים מן העזבון באמצעות היורשים או הנציג החוקי במועד שלאחר מסירת ההודעה בדבר הבקשה - יטיל עליהם את האחריות כלפי הנושים כדי שיעור הנכסים שהוצאו מן העזבון כאמור. רק במקרה בו הוצאת הנכסים נעשתה בטרם נמסרה הבקשה, והוצאתם נעשתה בתום-לב, יהיו מעשיהם תקפים.

במקרה של ניהול העזבון בפשיטת-רגל, יחולקו נכסי החייב שנפטר בהתאם לסדר העדיפות הקבוע בפקודה, וכדלקמן:

* הוצאות סבירות בקשר להלווית המנוח וקיום צוואתו (סעיף 206 לפקודה);

* הוצאות הנהלת העזבון בפשיטת-רגל לרבות אגרות והוצאות ההליכים (סעיף 77 לפקודה);

* שכר עבודה ופיצויי פיטורין לעובדי המנוח בהתאם לתקרה הקבועה בפקודה (סעיף 1(78) לפקודה וראה סעיף 27 לחוק פיצויי פיטורין, תשכ"ג-1963, וכך משמעות שכר עבודה בחוק הגנת השכר, תשי"ח-1958).

* ניכויים במקור משכר העבודה שטרם הועברו (סעיף 2(78) לפקודה).

* מיסים עירוניים, מסי ממשלה ומזונות כמפורט בסעיף 3(78) לפקודה.

פורסם בקטגוריה ניהול עיזבון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.