מרגע פטירת המוריש ועד לגמר הליך ההורשה, דהיינו קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה וחלוקת העזבון בין היורשים – מכונה רכושו של הנפטר – עיזבון.
כאשר נפטר אדם, נחסמים באחת כל האפשרויות ליתן הוראות ביחס לרכושו.
אין עוד אפשרות למשוך כספים מחשבון הבנק, לא ניתן לבצע כל פעולה בנכסי המקרקעין והחמור מכל – ככל שקיימים עניינים דחופים של ניהול עסק, חברה או נכסים פסידים – הדבר יכול לגרום לנזקים של ממש.
מי שער לעובדה זו, יכול למנוע מציאות זו עוד בחייו – בכך שידאג לשותף בחשבון הבנק עם סעיף “אריכות ימים”, זכות חתימה נוספת בחברה או בעסק ויפוי כח בלתי חוזר בכל הנוגע לנכסי מקרקעין.
כאשר הדבר לא נעשה בחיי המוריש – עומדים בפני היורש מספר דרכים כדי לאפשר קבלת שליטה בעזבון, בפרק הזמן עד להכרזתו כיורש.
דרך המלך, הוא הגשת בקשה למינוי מנהל עיזבון זמני.
מנהל עזבון זמני רשאי לפעול בנכסי העזבון בכל דרך נדרשת, לרבות ניוד כספים, ניהול עסק, כיסוי חובות וכל פעולה נדרש לשם שמירת נכסי העזבון.
במצבים בהם קיימת דחיפות רבה, כך שהמתנה להליך מינוי מנהל עזבון עשויה להיות בלי רלוונטית – כגון נכסים פסידים שיש לבצע לגביהם פעולה מיידית – ניתן לפנות לבית המשפט בבקשה דחופה לאישור פעולות ספציפיות בעזבון, אף ללא מינוי של מנהל עזבון זמני.
חשוב לדעת כי עזבונו של אדם אינו מהווה אישיות משפטית ולפיכך לא ניתן לתבוע עזבון או לתבוע בשם עזבון – אלא באמצעות מנהל עזבון.
לדוגמא, אדם שניהל הליך משפטי ונפטר במהלכו – הגורם היחיד אשר יכול להמשיך הליך משפטי זה, הוא מנהל העזבון, כל עוד לא הוכרזו יורשיו.
כך גם חובות שחבים גורמים שונים לעזבון, לא ניתן לתבוע אותם אלא באמצעות מנהל עזבון.
כמובן, שכאשר הוכרזו יורשיו של מנוח, רשאים היורשים המוכרזים לפעול בשם העזבון, שכן הם הפכו, עם הכרזתם כיורשים, לבעלים המוצהרים של העזבון.
במצבים בהם קיימים יורשים רבים או קיימת בעייתיות במימוש העזבון על ידי היורשים – ניתן לבקש מהרשם לענייני ירושה או מבית המשפט למנות מנהל עזבון קבוע, כדי לממש את העזבון ולחלקו.
ליורשים הפוטנציאליים, שמורה הזכות לפנות לבית המשפט כדי לתת הוראות למנהל העזבון, כדי להשיג על פעולותיו וכדי להחליפו במצב בו אינו מתפקד כראוי.
מנהל עזבון זכאי לשכר בגין עבודתו, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. השכר נקבע עד לשלושה אחוזים משווי העזבון ובמאמץ מיוחד יכול בית המשפט לאשר אף ארבעה אחוזים.
גובה השכר נקבע על בסיס היקף עבודתו של מנהל העזבון ושווי העזבון.
אף בעניין זה, רשאי כל יורש להביע את דעתו, תמיכתו או הסתייגויותיו, ולאחר שמיעת כל הנוגעים בדבר, פוסק בית המשפט את שכרו של מנהל העזבון.
על ניהול העזבון מוטלים הגבלות והוראות ביצוע במסגרת החוק, כגון פרסום הודעה לנושים, סדרי עדיפות בין נושים במקרה בו אין בעזבון די כדי לכסות את כל ההתחייבויות והוראות בדבר דרך חלוקת העזבון ליורשים.
בעת כתיבת צוואתו של אדם, רשאי הוא לכלול בצוואתו הוראות הנוגעות לניהול העזבון, לרבות זהות מנהל העזבון ודרך ניהול העזבון.