מינוי מנהל העיזבון

78. מינוי מנהל עזבון (תיקון התשנ"ח)
(א) בית-המשפט רשאי, לפי בקשת מעוניין בדבר, למנות, בצו, מנהל עזבון.
(ב) היתה הבקשה בהסכמת כל הצדדים הנוגעים בדבר, תוגש הבקשה לרשם לענייני ירושה; הוגשה בקשה כאמור, רשאי הרשם לענייני ירושה למנות בצו מנהל עזבון, ויהיו לו, לעניין המינוי, הסמכויות הנתונות לבית-המשפט לפי סעיף 89.

מינוי לבקשת 'מעונין בדבר'

הוראת הסעיף מאפשרת לכל "המעוניין בדבר" לפנות לבית-המשפט ולבקש מינוי מנהל עזבון, לשם ניהול העזבון והשלמת הליכי ההורשה.

ברור שהיורשים, בין על-פי דין ובין על-פי צוואה, זכאים לכך.

אולם, מה דינם של שאר גורמים בעלי עניין ונגיעה בעזבון - האם נמנים אף הם בגדר "מעוניין בדבר".

כך לדוגמה, הזכאי נושה של אחד היורשים לבקש מינוי מנהל עזבון בכדי לגרום לחלוקת העזבון ובכך תתאפשר לדידו גביית חובו (שכן כל עוד לא חולק העזבון אינו יכול לעשות כן - סעיף 7 לחוק) וכיוצ"ב?

ב-ע"א 110/89, הביע כב' הנשיא שמגר, דעתו בסוגיה זו, הגם שבנסיבות המקרה הנדון קבע כי אין צורך להכריע בשאלה זו, ולפיכך השאיר סוגיה זו "בצריך עיון".

עם זאת, הביע כאמור דעתו, כי יש לאפשר לכל בעל נגיעה ועניין להגיש בקשה למינוי מנהל עזבון.

"לכאורה, אין לדעתי מניעה לכך כי בנסיבות המקרה שבפנינו, כאשר נושה של יורש סבור כי היורש-החייב מסרב להפעיל את מנגנון דיני הירושה, במטרה לסכל את מימוש החוב, יוכל הנושה להפעיל המנגנון האמור. אינני מוצא הוראה הסותרת במפורש אפשרות כאמור בחוק הירושה....

ההיסטוריה החקיקתית מלמדת, כי בנקיטת הביטוי מעוניין בדבר ביקשו לאמץ נוסח כולל וגמיש."

ב-ע"א 329/67 - נדונה זהותו של "מעוניין בדבר" לעניין סעיף 92(ב) בנוגע לפיטורי מנהל עזבון, ונפסק כי נושה יחשב ל"מעוניין בדבר" לצורך סעיף זה.

אין הכרח שהעזבון יתנהל על-ידי מנהל עזבון.

המנוי יעשה כל עוד אין סיבות העושות אותו לבלתי-צודק, כגון: מיעוט נכסי עזבון או מיעוט חובות.

טעמים למינוי מנהל עזבון

הטעמים למינוי מנהל עזבון קבוע אינם בגדר רשימה סגורה וכל בקשה תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות ואולם אין הכרח כי העזבון יתנהל על-ידי מנהל עזבון. המינוי ייעשה כל עוד אין סיבות העושות אותו לבלתי-צודק כגון מיעוט נכסי עזבון או מיעוט חובות.

טעם נוסף למינוי מנהל עזבון קבוע קיים כאשר רובצים על העזבון חובות בסדר גודל כזה המצדיק הפקדת סילוקם בידי אדם שימונה לכך. בהצעת חוק הירושה הובהר כי בכל מקרה ששמירת זכויותיהם של הנושים או של היורשים תדרוש זאת, רשאי בית-המשפט למנות מנהל עזבון ולמסור לידו את כינוס נכסי העזבון, סילוק חובותיו וחלוקת היתרה בין היורשים. החוק שואף להקטין ככל האפשר את הפורמליות, ההשהיות וההוצאות הכרוכות בהליך זה.

כאשר אין כל מחלוקת בין היורשים, הרי מסוגלותם לטפל ולהסדיר את כל הקשור בעזבון ובנכסיו אינו המבחן למינוי מנהל עזבון קבוע. התרופה לחוסר מסוגלות היא מינוי אדם מטעמם באמצעות יפוי-כוח לטפל ולהסדיר את כל הקשור בעזבון ובנכסיו. אולם יש להבדיל בין יורשים שאינם מסוגלים להסדיר את הדברים (למשל כאשר מדובר בריכוז וטיפול של תיקים משפטיים שהשאיר המנוח, שהיה עו"ד), לבין חוסר כשירות של היורשים/הזוכים. חוסר כשירות הוא אחד המבחנים למינוי מנהל עזבון קבוע. לכן לעיתים ממנים מנהל עזבון קבוע על-מנת להבטיח אינטרסים של יורשים חסרי כשירות כגון קטינים או חסויים.

אילו המבחן היה חוסר מסוגלות היה הופך מינוי מנהל עזבון קבוע לדבר שבשגרה ולא היא.

העובדה כי העזבון יכול להימצא בלתי-סולוונטי אין לה רלוונטיות שכן אם יימצא העזבון ככזה חלה על היורשים החובה להגיש בקשה לבית-המשפט לניהול העזבון בפשיטת רגל - דבר שיכול להיעשות על-ידי מיופה-כוח.

הסכמת כל היורשים - אינה מהווה עילה למינוי

הסכמה של כל היורשים על-פי דין או זוכים על-פי צוואה למינוי מנהל עזבון מוסכם תוך קביעת זהותו - תידחה אם בית-המשפט סבור שאין מקום למנות מנהל עזבון. ההסכמה אינה מהווה עילה למינוי.

מינוי מנהל עזבון זמני בהעדר צו ירושה

בתיק מס' 10833 קבע הרשם לענייני ירושה כי כאשר העדר צו ירושה מקורו בהימנעותם של היורשים מלטפל בקבלתו, אין זה ראוי לנסות לפתור את הבעיה על דרך של מינוי מנהל זמני לעזבון.

בקשה למינוי מנהל עזבון מסוים – אי כפיפות בית-המשפט

בית-המשפט רשאי למנות מנהל עזבון "לפי בקשת מעוניין בדבר", כמוגדר בסעיף.

השאלה היא, האם בקשה למינוי מנהל עזבון מסויים המצויין בבקשה, מחייבת את בית-המשפט, ועליו למנות את המוצע בבקשה בלבד, או שמא נתון הדבר לשיקול-דעתו, ובנסיבות מסויימות רשאי הוא למנות אחר כמנהל העזבון.

נפסק, כי בנסיבות בהם מוצא בית-המשפט כי מן הראוי למנות מנהל עזבון אחר, ולא זה המצויין בבקשה, כגון - כאשר המבקש ושאר היורשים מסוכסכים, רשאי בית-המשפט למנות מנהל עזבון אחר, ניטראלי, שאינו מטעמו של מי מהצדדים.

"אין כל יסוד למתן עדיפות למועמדה של הזוכה לפי הצוואה כאשר המורישה לא מינתה מנהל עזבון או אדם שיבצע את הצוואה שרק לו יכולה להיות עדיפות לפי סעיף 81 לחוק...

בחוק ובתקנות אין מאומה המחייב את בית-המשפט למנות את האדם המוצע על-ידי המבקש."

במקרה של חילוקי דעות בין היורשים

"בודאי צודק למנות מנהל עזבון ניטרלי, ואין מנוס מכך שהדבר יעלה בהוצאות...בדרך כלל ימנה אדם שכל המעוניינים בדבר הסכימו עליו, ובמקרה של חילוקי דעות ימנה את המתאים ביותר."

בית-המשפט לא קשור בהצעת היורשים למינוי מנהל עזבון.

בית-המשפט לא ימנה אדם כמנהל עזבון, שכל שיתוף פעולה בינו לבין היורשים נדון מראש לכשלון, ושכל פעולתו וכהונתו תביא למריבות והתדיינויות אין קץ.

 

מינוי מנהל עזבון – לכלל העזבון בלבד

מנהל העזבון הממונה מכוח הוראות חוק הירושה, הינו, כשמו, מנהל העזבון, קרי - העזבון כולו.

אין אפשרות למנות מנהל עזבון לחלק מסויים או בלתי-מסויים מן העזבון.

תפקידיו של מנהל העזבון הוגדרו בחוק, ובהתאם להוראות החוק הוא מנהל את העזבון כולו.

אין כל אפשרות למנות מנהל עזבון שיפעל רק לגבי חלק מן העזבון, לגבי מנה מן הצוואה, לגבי נכסים שלא נכללו בצוואה וכד', אלא רק לגבי העזבון כולו.

אולם ניתן להגביל את תוקף המינוי של מנהל עזבון ולמנות תחתיו מנהל עזבון חלקי לחלק מהרכוש - כך אישר בית-המשפט המחוזי, כפי שצויין ב-ע"א 672/89.

"אדם שנפטר משאיר עזבון אחד בלבד, ולגביו קיימת רק אפשרות של הנהלה אחת, ועל כל פנים על עזבון של מוריש הנמצא בישראל אין כל הוראה בחוק המאפשרת פיצולו לכמה עזבונות."

בעניין מיכאלי קבע כב' השופט שוחט בעניין זה:

"לאור ניתוח הממצאים שהונחו בפני והמסקנות אליהן הגעתי איני רואה צורך להיכנס לשאלה אם ניתן למנות מנהל עזבון לחלק מן העזבון. נחה דעתי כי יש צורך למנות מנהל עזבון זמני לכל נכסי העזבון וללא כל אבחנה בין נכסים פרטיים לנכסים עסקיים...

יחד עם זאת ולמעלה מן הדרוש סבור אני כי בין לא למנות מנהל עזבון בכלל בשל כך שרק חלק מהעזבון הוא בר-ניהול לבין למנות מנהל עזבון לכל העזבון הרי שיש לבחור באופציית המינוי. בחירה זו נלמדת ממבחן התוצאה בפרשת ישיבת פורת יוסף..., שם בחר בית-המשפט בסופו של דבר למנות מנהל עזבון לכלל העזבון.

אוסיף ואומר כי יש מקום לשקול צמצומה של הלכת ישיבת פורת יוסף למינוי מנהל עזבון קבוע וזאת בשל מהות תפקידיו - תשלום חובות וחלוקת העזבון. כל זמן שמדובר בכינוס נכסי העזבון ושמירתם אינני רואה מניעה למינוי מנהל עזבון לחלק מנכסי העזבון. הטעם לאבחנה זו הינו מעשי. כינוס נכסי עזבון ושמירתם יכול להתבצע לגבי חלק מנכסי העזבון הדורשים זאת. כשמדובר בתשלום חובות ובחלוקה יש טעם אכן לשאלות אותן שואל בית-המשפט בפרשת ישיבת פורת יוסף בעמ' 59 לפסק-דינו, מול האות ד'."

בקשה למינוי מנהל עזבון מסויים שנדחתה

דחיית בקשה למינוי מנהל עזבון מסויים אינה דוחה את עצם הבקשה למינוי מנהל עזבון. כאשר בית-המשפט דחה את בקשת המבקש למנות מנהל עזבון מסויים - אין הוא מחוייב לדחות הבקשה כולה, בגין דחיית בקשת המינוי הספציפי, אלא עליו למנות מנהל עזבון אחר שנראה לו מתאים בנסיבות העניין.

כפיפותו של מנהל העזבון ליורשים או לצדדים מעוניינים אחרים

ב-ע"א 153/77 קובע השופט שמגר (כתארו אז) כי בעיקרו של דבר, מנהל העזבון נושא בתפקיד של נאמנות שהוטל עליו על-ידי בית-המשפט ואינו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים, גם אם מינויו נבע מלכתחילה מפנייתו של מעוניין בדבר. מנהל העזבון הוא עושה דברו של בית-המשפט.

מנהל העזבון נושא בחובת נאמנות כלפי בית-המשפט, ועליו לפעול בשקידה, במיומנות ובאמונה. פרקליט המבקש להתמנות כמנהל עזבון חלה עליו חובה לגלות לבית-המשפט את כל העובדות לרבות קיומה של צוואה נוספת, בכדי לעזור לבית-המשפט לעשות משפט.

ב-תמ"ש 12490/99, משנכשל בא-כוח המבקש ולא גילה לבית-המשפט בעת הגשת הבקשה למינוי מנהל עזבון על קיומה של צוואה נוספת - נפסל הוא מלהתמנות למנהל עזבון.

מנהל עזבון לנכסי יורש מסויים

כשם שאין ממנים מנהל עזבון אלא לכל העזבון, כך אין ממנים מנהל עזבון לחלק מהיורשים אלא לכלל העזבון ובכך לכלל היורשים.

חריג לכן הוא הוראת סעיף 154 לחוק, הדן ביורש שאינו יכול לשמור על זכויותיו בעזבון.

במקרה זה, רשאי בית-המשפט למנות לו אפוטרופוס לשמירת זכויותיו בעזבון. בכל מקרה, המדובר באפוטרופוס ולא במנהל עזבון.

עזבון שחלקו בארץ וחלקו בחו"ל

קביעת כב' השופט קיסטר, ב-ע"א 206/70, כאמור, לפיה אין למנות מנהל עזבון אלא לעזבון כולו, צומצמה לעזבון הנמצא בישראל ואין הכרח כי דין זה יחול על עזבון שחלקו נמצא בחו"ל - "על כל פנים, על עזבון של מוריש הנמצא בישראל אין כל הוראה בחוק המאפשרת פיצולו לכמה עזבונות".

הגישה הישראלית מכשירה איפוא ניהול מקביל של עזבון המפוצל במספר ארצות. בית-המשפט בישראל עשוי להידרש למתן הוראות בעניין תיאום ניהול מקביל של העזבון המפוצל במספר ארצות.

סמכויות מנהל העזבון ופיקוח בית-המשפט עליו

סמכויותיו של מנהל עזבון רחבות ביותר ואין היורשים רשאים לעשות בעזבון אלא ברשותו או ברשות בית-המשפט.

מנהל עזבון נושא בתפקיד של נאמנות שהוטל עליו על-ידי בית-המשפט ואינו עושה דברם של היורשים או של צדדים מעוניינים אחרים, גם אם מינויו נבע מלכתחילה מפניית מעוניין בדבר.

הפיקוח של בית-המשפט על פעולות מנהל עזבון הוא פיקוח קבוע ומתמשך, ואין לראותו רק כהתערבות מזדמנת.

בניהול עיזבון, המדובר ברכוש שבעליו איננו, והפיקוח דרוש כדי להבטיח שלא יבולע לרכוש והוא יכונס ויישמר בדרך הטובה והיעילה לטובת הזכאים לו.

מנהל עזבון ומעמדו כמנהל חברה

בתיק מס' 214/2 קבע הרשם לענייני ירושות כי היות והחברה הינה אישיות משפטית שונה מהמנוח, לא יהא מינוי מנהל זמני לעזבון המנוח פתרון שיסדיר מינוי מנהל לחברה.

מעמדו של כונס נכסים עם מינוי מנהל עזבון

יתכנו מקרים בהם ימונה כונס נכסים לעזבון כולו, או חלקו, כגון במסגרת תביעה שבמסגרתה מונה כונס נכסים בהתאם לסמכות הקבועה בתקנות סדר הדין האזרחי, ולאחריה מונה מנהל עזבון לעזבון כולו, במסגרת תיק העזבונות.

במסגרת היחסים בין השניים, נפסק:

"אין זה נוח שמנהל העזבון וכונס הנכסים ידורו בכפיפה אחת... ברור שבין שני המינויים שנעשו יש להעדיף עתה את מנהל העזבון."

הסיבה לכך נעוצה במהותו של מנהל העזבון, שמתפקידו לטפל בענייני העזבון כולו, ובעיקר לדאוג לסילוק חובות העזבון עוד בטרם חלוקתו לכלל היורשים.

העובדה, כי יורש או נושה מסויים היה מעדיף כי הדבר יבוצע בידי כונס הנכסים, כגון מהטעם שמנהל העזבון מונה על-ידי בית-דין דתי, ואילו כונס הנכסים בידי בית-משפט אזרחי - אינה מן העניין ואין בית-המשפט מתחשב בה.

שאלת מעמדו של מנהל העזבון לאחר מינוי כונס נכסים בהוצאה לפועל לצורך מימוש נכס של המוריש

בעיקרון אין מינויו של מנהל עזבון מעכב את ההליכים שנפתחו בהוצאה לפועל. עם זאת, לבית-המשפט של עזבונות סמכות לעכב באופן זמני פעולות הוצאה לפועל בנכסי העזבון.

כשמדובר בחוב שלא היה מובטח ערב מות המוריש, אין הצדקה ליתן לו עדיפות על חובות של נושים אחרים, ומן הראוי לעכב את הליכי ההוצאה לפועל עד לבירור כלל החובות וסילוקם על-ידי מנהל העזבון.

שונים הם פני הדברים כשמדובר בחוב שהיה מובטח ערב מות המוריש. כאן גוברת זכות הנושה המובטח על זכויות היורשים או נושי העזבון שאינם מובטחים והליכי ההוצאה לפועל לא יעוכבו.

מינוי כונס נכסים לזכויות היורש – כאשר קיים מנהל עזבון

מינוי מנהל עזבון לחלוקת עזבונו של פלוני, אינו מונע מבית-המשפט את האפשרות למנות כונס נכסים לנכסי יורש במקרה הצורך. כך, כאשר לדוגמה נושה של יורש מבקש למנות כונס נכסים לשם מימוש חלקו של יורש בעזבון - בטענה כי מנהל העזבון, מטעם זה או אחר, אינו פועל דיו בכדי להביא לחלוקת העזבון ומימושו - רשאי בית-המשפט למנות כונס נכסים לצורך נכסי אותו יורש.

אולם, כאשר קיים מנהל עזבון - חייב כונס הנכסים לנקוט מספר פעולות מקדימות, ורק לאחריהן, באם יהיה צורך בכך, יהא זכאי להיכנס לנעליו של מנהל העזבון, לממש ולחלק את העזבון בין היורשים.

תחילה, עליו לפנות אל מנהל העזבון ולהמריצו לבצע חובותיו כאמור בסעיף 82 לחוק.

במידה ומנהל העזבון לא יפעל כאמור תוך זמן סביר - רשאי כונס הנכסים לפנות לבית-המשפט באחד משלושת הבקשות הבאות: בקשה למתן הוראות למנהל העזבון; בקשה להעביר מנהל העזבון מכהונתו; בקשה לביצוע הליך של חלוקת העזבון בין היורשים.

בחלופה האחרונה, אין כונס הנכסים פועל כמנהל עזבון, אלא כמי שמונה לנכסי היורש.

צו מינוי – ערעור עליו

צו למינוי מנהל עזבון אינו סוגר את התיק ואינו מסיים את הדיון ומהווה שלב אחד בלבד בהליכים הקשורים לפעולות בתיק העזבון.

לפיכך, מדובר ב"החלטה אחרת" אשר ערעור עליה יהיה ברשות לבית-המשפט העליון (מאחר שאינו מנוי בסעיפים המופיעים בסעיף 152 לחוק). ובאם ההחלטה ניתנה בידי רשם - ערעור עליה יהא בזכות לבית-המשפט המחוזי.

מינוי מנהל עזבון זמני ומינוי מנהל עזבון קבוע

תקנה 37(א) לתקנות הירושה, תשנ"ח-1998 מורה:

"לא צויינה בצו תקופת המינוי, תהא תקופת מינוי של מנהל עזבון שנתיים ושל מנהל עזבון זמני שישה חודשים."

מינוי מנהל עזבון זמני נועד למלא חלל שנוצר מיום הפטירה ועד למתן צו ירושה או צו קיום צוואה.

מינוי מנהל עזבון קבוע ינתן על-פי רוב בצו ירושה או בצו קיום צוואה, ומתייחס לתקופה שלאחר מתן צו הקיום או צו הירושה.

סמכויות מנהל עזבון קבוע רחבות מסמכויות מנהל עזבון זמני. עיקר תפקידו של מנהל עזבון זמני לכנס את נכסי העזבון. חלוקת נכסי העזבון אינה בגדר תפקידו של מנהל עזבון זמני. חלוקת נכסי העזבון מבוצעת על-ידי מנהל עזבון קבוע.

לעזבון ימונה מנהל עזבון זמני, כאשר נכסי העזבון מצריכים טיפול מיוחד או כאשר יש צורך לכנס את נכסי העזבון אחרת יבולע לרכוש או כאשר יש צורך לבצע פעולות כדי להקטין הוצאות של העזבון או לגבות חובות שוטפים של העזבון, וכל זאת לפני מתן צו הירושה או צו קיום הצוואה.

לעזבון ימונה מנהל עזבון זמני, גם כאשר יש סכסוך בין יורשים ולא ברור ליורשים היקף העזבון או כאשר אחד היורשים פסול-דין או קטין, אם קיים חשש ממשי שפעולות יורשים אחרים יקפחו אותו.

אם טובת העזבון מאפשרת להמתין לקבלת צו ירושה או צו קיום צוואה, אין הצדקה למינוי מנהל עזבון זמני.

לעזבון ימונה מנהל עזבון קבוע, כאשר היורשים חלוקים בדעתם בעניין ניהול העזבון וחלוקתו, או כאשר חלוקת העזבון מעוררת קשיים רבים, או כאשר יש להבטיח אינטרסים של יורשים קטינים או יורשים חסויים.

הפרמטרים למינוי מנהל עזבון זמני או קבוע אינם בגדר רשימה סגורה, וכל בקשה תיבחן לפי נסיבותיה העובדתיות.

בתיק מס' 353/2 קבע הרשם לענייני ירושה, כי כאשר הוראות הצוואה ברורות, ועל-פני הדברים לא נראה קושי בביצוען ובהוצאתן לפועל - אין מקום למנות מנהל לעזבון. היורשים יוכלו לפעול לביצוע הוראות הצוואה, וכמובן יוכלו ליפות כוחו של מי מהם, או אדם אחר לרכז בידיו את הטיפול בענייני העזבון. אין צורך כי אותו אדם ימונה באופן פורמאלי כמנהל עזבון.

מינוי מנהל עזבון זמני לאחר שניתן צו ירושה

בתיק מס' 1635 קבע הרשם לענייני ירושה, כי לאחר שניתן צו ירושה אין טעם להצדקה במינוי מנהל זמני לעזבון, שהרי היורשים יוכלו לפעול בהסתמכם על צו הירושה.

יורש כמנהל עזבון

בדיני ניהול עזבון אין הוראה האוסרת על מינוי יורש כמנהל עזבון.

אין גם הוראה בחוק הירושה האוסרת על מנהל עזבון לבצע פעולות הנגועות בניגוד אינטרסים. בית-המשפט, חרף זאת, יישם הוראה בעניין ניגוד אינטרסים בדרך היקש מדיני הנאמנות.

מנהל עזבון שאינו תושב ישראל

בעניין עזבון בת-שבע דה-רוטשילד סרב בית-המשפט המחוזי למנות כמנהלי עזבון לנכסים הנמצאים בישראל עורכי-דין שהיו תושבי קבע בארצות-הברית ואין כוונתם לעבור להתגורר בישראל.

בית-המשפט נימק החלטתו בכך שמנהלי עזבון זמניים המתגוררים קבע בארצות-הברית אינם יכולים לנהל, לפקח כראוי וכנדרש על נכסי עזבון בישראל, ואינם יכולים להתייצב בבית-המשפט של עזבונות בישראל, ללא דיחוי, כל אימת שהדבר נדרש באופן מיידי לצורך ניהול העזבון.

יש גם קושי מעשי לכוף אנשים שאינם תושבי ישראל, אם ימונו כמנהלי עזבון, לבצע הוראות שבית-משפט של עזבונות בישראל יתן, מפעם לפעם, בעניין ניהול העזבון.

בית-המשפט סרב גם למנות מנהלי עזבון זרים בנוסף למנהל עזבון תושב ישראל, מן הטעם שהמנוי של מנהל עזבון זמני מחייב נקיטת שורה ארוכה של פעולות מיידיות רצופות בישראל ועל-פי עיקרון האפקטיביות, יש במגורי קבע של מנהל עזבונות בארצות-הברית כדי למנוע שיתוף פעולה יעיל, רציף ומתמשך הנדרש בין מנהלי העזבון כדי לבצע פעולות, שהינן בגדר חובות המוטלות על מנהלי עזבון זמניים בישראל.

בנוסף, מנהלי עזבון אחדים אינם רשאים להיפטר מניהול של ממש על-ידי העברת העבודה למנהל העזבון, שמקום מושבו בישראל. אין ליתן יד לעקוף את כוונת המחוקק בסעיף 93 לחוק הירושה, וליצור פיקציה של מינוי שלושה מנהלי עזבון, כאשר הניהול בפועל יבוצע על-ידי מנהל עזבון אחד, שמקום מושבו בישראל.

הדברים הנ"ל נכונים גם במצב בו נקבע בצוואה הסדר למינוי מנהל עזבון, שמקום מושבו הקבוע אינו בישראל, שכן על בית-המשפט הממנה את מנהל העזבון להגן לא רק על האינטרס של היורשים, אלא גם על האינטרס של הנושים. לצורך כך ניתנה בסעיף 81 לחוק הירושה סמכות לבית-המשפט לסטות מהוראת הצוואה.

מנהל עזבון זר בישראל

מנהל עזבון שמונה לתפקידו מחוץ לישראל אינו מוסמך על-פי החוק הישראלי לפעול כמנהל עזבון בישראל. מעמדו של מנהל העזבון, אפילו הוצע על-ידי המצווה בצוואה, מבוסס על מינויו מטעם בית-המשפט, ובית-המשפט לעניין חוק הירושה הינו בית-המשפט בישראל. לעניין הפעלת סמכויות של מנהל עזבון זר בישראל, גם המסלול של קליטת פסקי-חוץ לא יועיל. לא ניתן להכיר בישראל, מכוח חוק אכיפת פסקי-חוץ, תשי"ח-1958, במינוי מנהל עזיבון שמונה מחוץ לישראל, באשר מדובר בהכרה ישירה (לפי סעיף 11(א) לחוק), ומדינת ישראל אינה חתומה על אמנה בעניין זה.

מי שנושא ונותן בישראל או נענה לתביעה של מנהל העזבון הזר, עושה כן על אחריותו, שהרי הוא עלול להיות חשוף לתביעה מצד מנהל העזבון שימונה בבית- המשפט בישראל.

 

 

פורסם בקטגוריה ניהול עיזבון. אפשר להגיע לכאן עם קישור ישיר.

סגור לתגובות.