שכר

91. שכר (תיקון התשנ"ח)

בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

שכר טרחת מנהל עזבון

בפקודת הירושה לא נכללה הוראה מיוחדת לעניין שכר מנהל עזבון, ובתי-המשפט פסקו שכר רק בנסיבות מיוחדות. עם חקיקת חוק הירושה ב-1965 נקבע כי בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל העזבון שכר כפי שימצא לנכון. ב-1998 נקבע כי בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל העזבון שכר לפי כללים שקבע שר המשפטים בתקנות.

מכוח חקיקה ראשית זו נקבע בתקנות הירושה (תיקון מס' 3), תשס"א-2001 פרק ז'1: פסיקת שכר-טרחה של מנהל עזבון ואישור על סיום תפקידו. בין היתר נקבעה "תקרה" לפסיקת שכר מנהל עזבון – בשיעור של 3% משווי העזבון ובנסיבות מיוחדות, כאשר נדרש ביצוע פעולות חריגות או מאמץ מיוחד – בשיעור 4% משווי העזבון.

שכר-טרחה שנקבע בצוואה

בעניין עזבון המנוחה לוין נדונה צוואה בה נקבע שכר-טרחה בגובה 10% מהעזבון. בית-המשפט לענייני משפחה בתל-אביב (כב' השופט גייפמן) דן בשאלה, איזו נפקות יש ליתן להוראה זו.

מחד, מצווים אנו בכיבוד רצונו של המת. מאידך, מנהל עזבון מתמנה על-ידי בית-המשפט שמפקח פיקוח קבוע ומתמשך על פעולותיו ופוסק את שכרו. שכר, מבחינת תקינות והגינות הליך השיפוטי, נפסק גם לפי היקף העבודה והמאמץ שהשקיע בפועל מנהל העזבון בניהול העזבון, וממילא נתונים אלה אינם יכולים להיחזות מראש על-ידי המוריש. על-פי החוק הוגבלה סמכותו של בית-המשפט לפסוק שכר-טרחה למנהל עזבון עד לתקרה של 4% משווי העזבון.

על רקע זה נשאלת השאלה האם מוריש לא מוגבל בקביעת שכר מנהל העזבון בצוואה, שעה שעל בית-המשפט שמינה את מנהל העזבון הוטלה בחקיקה ראשית מגבלה.

בעניין עזבון המנוחה לוין קבע כב' השופט גייפמן כי אם ההוראה בצוואה היא בגדר הסכום שמותר לפסקו – יש לתת משקל להוראת המצווה. אם ההוראה בצוואה מקנה למנהל העזבון פחות מהסכום המגיע לו על-פי החקיקה – אין לגרוע מזכותו של מנהל העזבון לקבל את מלוא השכר. אם ההוראה בצוואה מורה שיש לתת למנהל העזבון שכר למעלה מהתקרה הקבועה בחקיקה, התשלום יהיה עד לתקרה המותרת על-פי התקנות שהותקנו מכוח החוק.

הסכם שכר עם היורשים

שכר-הטרחה של מנהלי העזבון נקבע על-ידי בית-המשפט ולא על-ידי היורשים.

לפיכך, הסכם בקשר לשכר מנהל העזבון שנערך בין מנהל העזבון לבין היורשים – אין בו בכדי לשנות או לכבול את בית-המשפט במסגרת שיקול-דעתו בקביעת שיעור השכר.

"לא רק שבית המשפט איננו קשור להסדר החוזי האמור אלא גם מוטב שלא ייערכו הסדרים חוזיים כאלה מעיקרו, מאחר וטמונה בהם סכנה כי מעמדו של המנהל כפקיד בית-משפט, יתרוקן בשל כך מתוכנו."

בנסיבות ע"א 153/77, הנ"ל, התחשב בית-המשפט קמא בהסכם שנערך בין מנהל העזבון לבין היורשים. כב' השופט שמגר קבע, לאור הדברים המובאים לעיל, כי בית-המשפט המחוזי – "נתפס בכך לכלל טעות".

בקשה לפסיקת שכר-טרחה ואישור על סיום תפקיד

סיים מנהל עזבון את תפקידיו בניהול עיזבון, כאמור בסעיף 82 לחוק, יגיש בקשה לפסיקת שכר-טרחה ולקבלת אישור על סיום תפקידו כמנהל עזבון.

בבקשה יפרט מנהל העזבון, בין השאר, את שווי נכסי העזבון, לפי תקנה 45ז, את הפעולות שביצע בניהול העזבון, את גובה השכר שהוא מבקש ואת דרך חישובו.

בית-המשפט לא ידון בבקשה בטרם קיבל הודעה מהאפוטרופוס הכללי בדבר בדיקת הפרטה והדינים והחשבונות הסופיים, או בדבר החלטתו שלא לבדקם, אלא-אם-כן חלפו שבעים וחמישה ימים מיום שהוגשו הדינים והחשבונות הסופיים לאפוטרופוס הכללי.

תקנות הירושה התשנ"ח-1998, תקנה 45א

קביעת השכר

תקנה 45ב לתקנות הירושה קובעת כי בית-המשפט יקבע למנהל העזבון שכר בעד מילוי תפקידיו כמנהל עזבון ועשיית הפעולות שבסמכותו, שלא יעלה על 3% משווי העזבון; השכר ייקבע בהתחשב, בין השאר:

* בשווי הכולל של נכסי העזבון;

* בסוג הנכסים שבעזבון;

* בטיב הפעולות שביצע מנהל העזבון;

* בהיקפן של הפעולות שביצע מנהל העזבון;

* בפעולות שביצע מנהל העזבון שקדם לו, אם היה כזה ובשכר שנפסק לו.

אם כלל ניהול העזבון פעולות חריגות או שנדרש מאמץ מיוחד לביצוע תפקידיו הרגילים של מנהל העזבון, רשאי בית-המשפט להגדיל את שכרו, ובלבד שהשכר שייקבע לא יעלה על 4% משווי העזבון.

לשכר-הטרחה שיקבע בית-המשפט לפי תקנות אלה ייווסף מס ערך מוסף.

האחוזים שנפסקו בשכר – על מה יחולו?

בית-המשפט פוסק את שכרו של מנהל העזבון כאחוזים מן העזבון.

אולם מה כולל "העזבון" ממנו מחשבים סכום זה?

לשם קביעת היקף העזבון יש לכלול בו את כל הנכסים והמזומנים המהווים חלק ממנו, לרבות כספים ונכסים שנתגלו בשלב מאוחר יותר. שוויים של הנכסים הכלולים בעזבון, יוערך באמצעות שמאי, או בכל דרך אחרת שיקבע בית-המשפט.

תקנה 45ז לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998, אשר תוקנה בתיקון תשס"א, מוסיפה כי לצורך קביעת שכר-טרחת מנהל העזבון ייקבע שוויים של נכסי העזבון כדלקמן:

(1) נכסים כספיים – השווי ביום פטירת המוריש בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית מדד המחירים לצרכן (להלן – המדד) שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום פטירת המוריש;

(2) נכסים אחרים – השווי ביום מימושם או ביום חלוקתם ליורשים בלא מימוש, לפי העניין, בצירוף הפרשי הצמדה בשיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום הגשת הבקשה לפסיקת שכר-טרחה, לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום המימוש או יום החלוקה ליורשים בלא מימוש, לפי העניין.

השגת צו קיום צוואה

פעולות שנעשו לשם השגת צו ירושה או צו קיום צוואה על-ידי מנהל העזבון, אינן פעולות הכלולות בתפקידיו של מנהל העזבון. לפיכך, שכרו בגין פעולה זו, ישולם לו בנפרד משכרו כמנהל העזבון.

שכר זה עבור פעולתו כעורך-דין – ישולם לו מהעזבון עצמו, מאחר וזוהי פעולה לטובת כל העזבון.

נקבע, כי לעניין זה שכרו יהיה בשיעור של 1.5% מערך העזבון.

גם לפי תיקון תשס"א לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 (תקנה 45ג) שכר מנהל העזבון אינו כולל שכר בעד הגשת בקשות לצו ירושה ולצו קיום צוואה.

תחולת הוראות תקנות 45ב, 45ג, 45ה, 45ו

בעניין פלונית גבתה הקרן בגין בקשה למינוי מנהל עזבון את שכר-טרחתה זה מכבר. לטענת הקרן היא מונתה כמנהלת עזבון במועד בו טרם חלה תקנה 45ג. לדבריה, אין מקום לקבוע את תחולתה של תקנה 45 למפרע.

כב' השופט שוחט פסק, כי מקום ושתק המחוקק ולא הורה דבר באשר לתחולתה של הוראת דין כלשהי תיבחן שאלת התחולה בראי מהותה של הוראת הדין. אם מהותית היא, לא תהא לה תחולה רטרוספקטיבית, אם פרוצדורלית היא, דין הוא שפניה גם כלפי העבר.

אין לראות בהוראות תקנה 45ג(א) + 45ג(ב) לתקנות הירושה משום הוראות פרוצדורליות על-אף שמקורן בחקיקת משנה. תקנות אלה באות להסדיר את שכר-טרחתו של מנהל העזבון ואת החזר הוצאותיו. שאלות אלה אינן עניין לפרוצדורה אלא עניין מהותי. מנהלי העזבון, שנתנו את הסכמתם להתמנות מונו ופעלו על-פי "ההסדר הישן", ולא היו צריכים לצפות שינוי ברכיבי השכר שלהם.

שונה הדעה באשר לתחולתה של תקנה 45ב לתקנות. תקנה זו קובעת גובה שכר-טרחה מקסימלי למנהל עזבון ויש בה משום שינוי מ-"ההסדר הישן" שנהג לעניין זה. לכאורה אין מקום לתחולה רטרוספקטיבית גם לתקנה זו. אלא מאי? גובה שכר-הטרחה של מנהל עזבון לפי "ההסדר הישן" לא היה מעוגן בהוראת דין כלשהי והיה נתון מאז ומתמיד לשיקול-דעתו של בית- המשפט. שכרו של מנהל העזבון על-פי "ההסדר הישן" נקבע אך הוא בהתאם לפרמטרים של שווי העזבון, סוג הנכסים בעזבון, טיב הפעולות שביצע מנהל העזבון והיקפן וכן אותם פרמטרים המפורטים כיום בתקנה 45ב(א) לתקנות הירושה. משכך, גובה שכר-טרחתו של מנהל עזבון אשר מונה לעת תחולתו של ה-"הסדר הישן" ייקבע אף הוא בהתאם לכללים שנקבעו בעניין זה בתקנה 45ב. כך גם באשר לתחולתן של תקנות 45ה (שכר לכמה מנהלי עזבון) ו-45ו (שכר למנהל עזבון קודם) שתואמות גם את "ההסדר הישן" ואף עומדות בגדר הסבירות.

השכרת דירה וגביית שכר הדירה

פעולות אלה כלולות בכלל פעולות ניהול נכסי המקרקעין, ושכר-הטרחה בגין כך, נכלל באותם אחוזים שנפסקו עבור ניהול נכסי המקרקעין. אין מנהל העזבון זכאי לשכר-טרחה נוסף בגין ניהול זה.

פעולות חריגות של מנהל עזבון – שכר נוסף

מהן הפעולות הכלולות בתפקידיו של מנהל העזבון, ובגין אילו פעולות זכאי הוא לתשלום נוסף?

האם זכאי מנהל העזבון לשכר נוסף בגין הופעות בישיבות בית-המשפט, בגין ייעוץ משפטי שנתן לזוכים או בגין פעולות שאינן מנויות בחוק הירושה?

ב-ע"א 153/77 איבחן כב' השופט שמגר בין פעולות הכלולות מטבען בניהול העזבון לבין פעולות חריגות המזכות בתוספת תשלום, ובלשונו:

"סבורני שיש הגיון בהשקפה שלפיה מנהל עזבון שהוא עורך-דין או רואה חשבון איננו זכאי לשכר מיוחד עבור שירותיו המקצועיים גם אם אינם מאלה המנויים מפורשות בהוראותיהם של דיני הירושה – ועליו לבצע את תפקידיו הכרוכים בידע משפטי או אחר במסגרת תפקידו כמנהל עזבון. אולם אם נדרשת פעולה החורגת באופן מהותי ממערכת ההחלטות, השיקולים והפעולות של מנהל עזבון – כגון כאשר נדרש ייזום הליכים משפטיים או הופעה במשפט, אזי זכאי גם מנהל העזבון – שהוא עורך-דין – לתוספת תשלום בגבולותיו של תעריף לשכת עורכי-הדין כפי שהוא בתוקף מעת לעת."

ב-ע"א 2886/00 תבעה מנהלת העזבון, הקדש ציבורי המטפל בחסויים, החזר בגין תשלומיה לעורך-דין, אותו שכרה לצורך טיפול ב-"עניינים המשפטיים" של העזבון. כמו-כן שילמה מנהלת העזבון לרואה-חשבון עבור ביקורת שערך לדו"ח כספי שהגישה לאפוטרופוס הכללי.

כב' השופט טירקל חזר על ההלכה לפיה על מנהל העזבון לבצע פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו, בין אם הן בעלות אופי משפטי ובין אם הן בעלות אופי מינהלי-ביצועי. כן נקבע כי אם הסיר מנהל העזבון מעל שכמו פעולות שהן חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו והעבירן לאחר – עורך-דין, רואה חשבון או בעל מקצוע אחר – לא יהיה זכאי לשכר נוסף עבור פעולות אלה וכן לא יהיה אותו אחר זכאי עבורן לתשלום מן העזבון. השכר לאותו אחר ישולם מתוך שכרו של מנהל העזבון.

לעומת זאת, אם עשה מנהל העזבון פעולות החורגות באופן מהותי ממילוי תפקידיו – זכאי הוא עבורן לשכר נוסף. יכול שמנהל העזבון עצמו יהיה זכאי לשכר הנוסף, אם עשה את הפעולה החריגה בעצמו, ויכול שהשכר הנוסף ישולם למי ששירותיו דרושים לצורך הפעולה – עורך-דין, רואה-חשבון או אחר – אם עשה את הפעולה החריגה במקום מנהל העזבון.

בנסיבות העניין נקבע, כי ההוצאות ששולמו לעורך-דין עבור הגשת בקשה למינוי מנהל עזבון זמני, הגשת בקשה להארכת המינוי ולפסיקת שכר ביניים, הגשת הודעות לבית-המשפט, הגשת הבקשה לשחרור ולפסיקת שכר, ייצוג בבית-המשפט בדיון בבקשה – כל אלו הם חלק "טבעי" ממילוי תפקידיו של מנהל עזבון.

אשר לתשלום עבור ביקורת שערך רואה-החשבון לדו"ח כספי שהוגש לאפוטרופוס הכללי – בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה, אפשר שחסכה המערערת כסף לקופת העזבון בכך שהגישה לאפוטרופוס הכללי, לפנים משורת הדין, דו"ח מבוקר. אולם בעניין זה יש להכריע על יסוד העיקרון הכללי, שלפיו מנהל עזבון המעוניין לקבל שירותים חשבונאיים על-חשבון קופת העזבון, חייב לקבל את אישורו המוקדם לכך של בית-המשפט.

בספרם של מ' גולדרבג, י' פלומין, א' מעוז צויינו מספר פעולות שעליהן התשלום למנהל העזבון יהיה בנפרד:

"1. טיפול בהשגת צו ירושה או צו קיום צוואה.

2. ייזום הליכים משפטיים לטובת העזבון.

3. ייצוג העזבון בתביעה שהוגשה נגדו.

כל אלה הן פעולות החורגות מניהול רגיל של העזבון, אך פעולות שגרתיות, כגון פנייה בבקשה למתן הוראות על-ידי מנהל העזבון, או הטיפול בהשכרת דירה אחת של העזבון כולל עריכת חוזה השכירות וקבלת שכר דירה עבור העזבון, הינן פעולות שבמסגרת הניהול הרגיל של ענייני העזבון…".

תקנה 45ג לתקנות הירושה, התשנ"ח-1998 קובעות, בתיקון משנת תשס"א, כי הפעולות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון כוללות בין היתר הגשת בקשות למינוי מנהל עזבון, למתן הוראות, לפסיקת שכר-טרחה ולאישור על סיום תפקידו.

שכר מנהל עזבון כולל גם החזר ההוצאות השוטפות הרגילות הכרוכות בניהול העזבון.

מנהל עזבון רשאי לנכות מהעזבון הוצאות אחרות שהוציא בקשר לעזבון, כפי שיאשר בית-משפט, ורשאי הוא להגיש לבית-המשפט בקשה לקבלת אישור מראש להוצאה מיוחדת שהוא עומד להוציא.

בית-המשפט רשאי לפסוק למנהל עזבון שכר נפרד בעד שירותים מקצועיים שנתן בתחום מקצועו בקשר לעזבון, וכן רשאי הוא להתיר לו לנכות מהעזבון הוצאות בעד שירותים מקצועיים שקיבל בקשר לעזבון, שלא יעלה על התעריף המינימלי הקיים או המומלץ במקצועו של נותן השירות המקצועי, אלא-אם-כן אישר זאת בית-המשפט מראש.

המועד לפסיקת השכר

תקנה 45ד לתקנות קובעת כי בית-המשפט יפסוק את שכרו של מנהל העזבון בתום ניהול העזבון.

אם נמשך ניהול העזבון זמן רב או שהוא כרוך בהשקעת עבודה מרובה, רשאי בית-המשפט לפסוק למנהל עזבון שכר חלקי, על חשבון השכר הכולל, שלא יעלה על 2% משווי נכסי העזבון, על-פי הפרטה ותוספת הפרטה, אם הוגשה.

כמה מנהלי עזבון?

תקנה 45ה לתקנות הירושה קובעת כי השכר שיפסוק בית-המשפט בעד ניהול עזבון לא יושפע מכך שיש לעזבון כמה מנהלי עזבון. אם היו לעזבון כמה מנהלי עזבון, יחולק השכר ביניהם על-פי הסכמתם או על-פי קביעת בית-המשפט.

מנהל עזבון במקום מנהל קודם

תקנה 45ו לתקנות הירושה קובעת כי אם מינה בית-המשפט מנהל עזבון, במקום מנהל עזבון קודם, קבוע או זמני, או לאחר תום כהונת מנהל עזבון קודם שנפסק שכרו, לא יעלה שכרם הכולל של מנהלי העזבון על השכר האמור בתקנה 45ב(ב).

מנהל עזבון שפעל ללא מינוי כדין

בנסיבות המקרה הנדון ב-ע"א 41/87, הורה המנוח בצוואתו, מי ישמש כמנהל עזבונו.

הזוכים על-פי הצוואה פנו אל מי שהורה המצווה, והלה החל לפעול בעזבון לאלתר, בטרם קיבל מנוי מטעם בית-המשפט.

נפסק, כי לאור העובדה שפעולותיו של מנהל העזבון נעשו שלא מכוח מינוי, כי אם אך ורק על-פי פנייתן של הזוכות על-פי הצוואה – אין מנהל העזבון זכאי לפנות לבית-המשפט, מתוקפו של כל סעיף בחוק, כדי שיפסוק לו את שכרו על-פי הערכתו.

הדרך הנכונה במקרה זה היא להגיש תובענה רגילה כנגד אלו שפעל מטעמם, כדי שישלמו לו שכר בגין פעולותיו.

פעולות מנהל העזבון שנעשו בטרם מינויו

העובדה שמנהל העזבון מונה כדין לשמש בתור שכזה – אינה מאפשרת לו לתבוע שכר, כמנהל העזבון, גם עבור הפעולות שביצע בתקופה שקדמה למינויו, ואין במינוי המאוחר כדי לכסות פעולות קודמות אלו.

מנהל עזבון זמני

תפקידו של מנהל עזבון זמני אינו שונה מזה של מנהל עזבון קבוע, אלא בכך בלבד שמנהל עזבון קבוע מחלק את נכסי העזבון בין היורשים, ומנהל זמני אינו מוסמך לכך. שכרו של מנהל עזבון זמני יקבע בהתאם להיקף פעולותיו.

שכר בגין פעולות כנגד מנהל העזבון

בעניין ברקוביץ, התבקש בית המשפט לחייב מנהל עזבון בתשלום שכר טרחתו של עורך הדין, אשר ייצג את היורשים כנגד מנהל העזבון.

לטענות היורשים, פעל מנהל העזבון באופן כושל ורשלני, והם נדרשו לשכור את שרותיו של עורך-דין לצורך פניה לבית המשפט וחיוב מנהל העזבון בביצוע פעולות נדרשות.

כב' השופט דב לוין הצדיק דרישה זו, וקבע כי תשלום הוצאות כאמור אינו בגדר דרישת פיצוי בגין נזק, אלא תשלום שכר מוגדר בגין פעולות מוגדרות שנאלצו היורשים לפעול עקב מעשיו של מנהל העזבון. לפיכך, מוסמך בית המשפט המחוזי לפסוק ולחייב מנהל עזבון כאמור, במסגרת תיק העזבונות, ואין צורך לפתוח הליך תביעה נפרד, כנדרש בתביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם.

ערעור על שיעור השכר

אין בית-המשפט שלערעור נוטה להתערב בשכר-הטרחה שנקבע למנהלי עזבון על-ידי הערכאה הראשונה, אלא במקרים חריגים ויוצאי-דופן. כאשר בית-המשפט התערב בעניינים מסוג זה, היה זה באותם מקרים בהם טעה השופט קמא בעקרונות אותם הפעיל ולא באופן בו יישם את אותם עקרונות. כאשר אין שיעור השכר שנפסק חריג או יוצא-דופן לא תהיה התערבות.